דווקא

ביתי בת 10.5 אינה מוכנה לקבל ולהקשיב לדברי ולהצעותי. היא לא אוהבת להכין שיעורי בית ולוקח לה המון זמן עד שיושבת להכין אותם. כל מה שאני אומרת ומבקשת ממנה כרוך בוויכוח. זה מתחיל בבוקר כשהיא פוקחת את העיניים כדי להתארגן לבית הספר,עד שאנחנו יוצאים יש מתח ועצבים. וכשהיא חוזרת הביתה לאחר הלימודים מתחילים שוב הויכוחים על כל דבר שמבקשים ממנה. היא ילדה בעלת יכולות מצויינות אבל רק כשהיא רוצה. השגנו מורה פרטית לתגבור הלימודים והיא לא הסכימה ללמוד איתה (מבושה מה החברים יגידו) מורה פרטית לאנגלית לא מצאה חן בעיניה וכו'. אשמח לקבל עצה כי אני עם אבן גדולה בלב.

מיכל שלום, חשבתי רבות על שאלתך ולכן התמהמתי בתשובתי. אני חושב שהקושי הגדול הוא בהעברת אחריות לבתך. נראה שאתם מתקשים להעביר אליה את האחריות לחייה והיא מצידה אינה לוקחת אותה. אני מציע שתעשו שיחה על אחריות - מה זה אומר, מה זה דורש וכו'. במקביל תערכו רשימת מטלות של כל יום: קימה בבוקר, הגעה בזמן לביה"ס, שיעור בית, חוגים, חברות/ים וכו'. בתך תהיה אחראית לעמוד בסדר היום. לדוגמא: היא אחראית להכין שיעורים, אתם אינם צריכים "לשבת לה על הראש" (בהחלט תציעו עזרה ובמידה והיא תצטרך היא תקבל אותה). סיימה את השיעורים - יכולה להמשיך בסדר היום (חברות/חוגים), לא סיימה - לא יכולה להמשיך הלאה. כך האחריות עוברת אליה ואתם מצידכם תפסיק להתווכח איתה. מה דעתך? זיו