לבני נולדה אחות קטנה...

שלום, שמי טלי, אנחנו משפחת בת 2 ילדים, הקטנה בת שבוע, הבן בגיל שנה ו-8 חודשים ובעלי היקר. בני עבר לאחרונה 3 שינויים משמעותיים בחייו וכולם ביחד: * עברנו לפני שבועיים דירה מהמרכז לצפון בהיותי בסוף חודש תשיעי. * בעקבות זאת בני עזב את הגן בו התחיל כבר את השנה השנייה. * במקביל נולדה לו אחות קטנה לפני כשבוע . הבעיה שלי שמהרגע שהגענו לדירה החדשה מבית החולים בני מתעלם ממני ודורש ונמצא עם אביו כל היום (שנמצא בחופשה מהעבודה כבר שבועיים ויחזור בעוד מספר ימים) נראה כאילו בני עושה הפרדה- שהתינוקת של אמא והוא של אבא, כי לאביו הוא לא מסכים בשום אופן להתקרב אל הילדה (כשבעלי מרים את הילדה בני בוכה ודורש שירים אותו) בנוסף: בני מתעורר בלילות, דבר שלא קרה קודם, ודורש את אביו ולישון איתנו יחד ; בני עתיד להשתלב בגן בעוד מספר ימים (אנחנו בחיפושים); בסך הכל בני מאוד חברותי ושמח ואוהב את המעבר כי התקרבנו אל משפחתו של בעלי וכן את הבית החדש. אני מתוסכלת ואובדת עצות בכל פעם שני מרחיק אותי ממנו (ועושה זאת בהפגנתיות) אני מבקשת לדעת כיצד להתנהג כדי לתקן את המצב בצורה הכי נכונה (ויפה שעה אחת קודם) תודה מראש טלי

טלי בוקר טוב, ראשית מזל טוב והרבה אושר ובריאות. נראה שהצטרפותה של בתך למשפחה גורמת לבנך מצוקה. ייתכן שהוא כועס עלייך על כי מבחינתו את זו שהבאת את אחותו ועכשיו הוא צריך לחלוק את תשומת הלב, את המקום, את האהבה וכו'. מאד חשוב שאת ערה לקושי שלו מולך. אני מציע שתזמי עם בנך שיחה, רק את והוא בלי האחות ותאמרי לו שאת מבינה שהוא כועס ואולי חושש אך את מאד אוהבת אותו ותמיד תאהבי אותו. אני מניח שבהתחלה יהיה קשה כי הוא לא ירצה להיות איתך אך חשוב שתשדרי מסר שאת לא מוותרת עליו. בן זוגך צריך לסייע להתקרבות בינכם ע"י כך שיפנה לך מקום מול הבן. אני בטוח שלשניכם מאד קשה ובן זגך תומך, אך בעצם, בלי לשים לב, הוא (ואולי גם את) משתפים עם הבן פעולה. כל פעם שהוא קם אליו, כל פעם שהבן בוכה ורוצה רק אותו והוא נענה המסר שעובר לילד הוא שאת מתרחקת ואולי אף מוותרת. למרות הקושי של שלושתיכם, את ובן זוגך חייבים לעשות מאמץ משותף. ייתכן מאד שכאשר בן זוגך יסיים את החופש המציאות תכתיב את ההתקרבות שלך ושל בנך. אשמח אם תעדכני אותנו בפורום בעוד מספר שבועות, זיו