הכנת האב להורות

שלום, אני פונה לפורום עם בעיה נפוצה, שיטות החינוך והאידיאולוגיה שלי ושל בעלי שונות בתכלית בנוגע לגידול ילדים, עדיין אין לנו ילדים אבל אני נרתעת ממשמע אוזני, בעלי גדל בבית שלא עטף אותו בהרבה חום ואהבה וזו בלשון המעטה, בניגוד אלי שהורי הציפו אותנו ביחס ובהרבה הרבה אהבה, בעלי נוקט עמדה בה זה לגיטימי לתת לילד מכה קלה בשביל לחנך אותו או למשל שלא צריך לדאוג יותר מדי לילד ושהוא יכול להיות עצמאי מאוד גם מגיל קטן, שהגנים ע"פ שיטת מכון אדלר "פלצניים" (סליחה על הביטוי). לי נורא עצוב לשמוע את זה כי מבחינתי הכאת הילד היא פורקן עצמי בלבד ועצמאות חשובה אבל במינונים נכונים ובגילאים המתאימים, הגנים האלה ראויים להערכה ואחיינים שלי מניבים תוצאות התפתחויות ואישיות יפות. השאלה שלי היא : איך אני יכולה לגרום לכן שנהייה בקווים שווים או לפחות דומים? האים יש מקור בספרות שאוכל להשתמש בו? באיזה שיטה וגישה עלי לנקוט עם בעלי למען המטרה? תודה רבה ויום טוב, הדס.

הדס שלום, אני מברך על עירנותך לנושא עוד לפני הבאת הילדים לעולם - את מקדימה תרופה למכה (תרתי משמע). אני מסכים איתך לגמרי בכל הקשור בהכאת ילדים. את הגנים בשיטת אדלר איני מכיר ולכן לא אוכל לחוות את דעתי בנושא. רוב ההורים אינם רואים את חינוך הילדים על כל רבדיו בדיוק באותה הצורה. כמו שנאמר: שני אנשים - 5 דעות. העניין הוא לא להגיע לתמימות דעים אלא להיות מסוגלים, כזוג וכצוות הורי, לנהל משא ומתן, לפתור את הקונפליקט ולבחור בדרך אחת שלעיתים הורה אחד אינו שלם עימה אך הוא מקבל אותה כתוצאה של המשא ומתן. לכן, אני לא הייתי ממקד את הקושי בחינוך הילדים אלא בתקשורת בינכם. כיצד היום אתם מנהלים משאים ומתנים? כיצד אתם פותרים בעיות בתוך הזוגיות? ודבר נוסף, תזכרו שמה שרואים משם (כשיש ילדים) לא רואים מכאן (כאין ילדים) ואותם דברים נראים פתאום אחרת לגמרי. המון דברים משתנים: אצל כל אחד מההורים, בזוגיות, במשפחה המורחבת וכו'. בברכת סופ"ש נעים, זיו