מצב חברתי

שלום זיו! ביתי בת 10. בחברה היא ילדה מאד ותרנית, דואגת לכל חברותיה ומשתדלת שלא לפגוע באף אחת. לעומת זאת, אני שומעת ממנה שחברות, אפילו שהחשיבה אותן לטובות, פגעו בה וניצלו את טוב ליבה. כשרציתי להתערב היא אמרה: "עזבי אמא, אני לא רוצה לגרום למריבות, הכל בסדר". אני פשוט רואה שהיא מבטלת את עצמה לטובת חברותיה למרות שהן פוגעות בה. כל פגיעה בה פוגעת גם בי מאד, כי אני יודעת בודאות שזה לא מגיע לה כלל. אני מתלבטת מה לעשות. כדאי לדבר עם ההורים של אותה ילדה שפגעה? עם המורה אני אדבר אך אני לא בטוחה שתוכל לשנות את המצב. איך אוכל לחזק את בטחונה העצמי? את מעמדה החברתי? תודה.

סיגל שלום, אני מבין שאת גם נפגעת כאשר בתך נפגעת. לעיתים קרובות מאד, אנו ההורים מרגישים שמה שעשו לילדינו כאילו עשו לנו. אך במצב זה אנו שוכחים שהם זה לא אנחנו והרגשות שלהם מופרדים מהרגשות שלנו (הרגשות קשורים זה בזה אך הם לא אותו הדבר). בנוסף לכך, האינסטינקט הראשון שלנו הוא להגן על הילדים. מצב זה, עלול לגרום לעיתים להגנת ייתר ובעצם יצירת סביבה "סטרילית". חלק מתהליך ההתבגרות של הילדים היא התמודדות החברתית שחלק ממנה היא התככים החברתיים. ילדות רבות מתמודדות עם קשיים מאד דומים לאלו שאיתם בתך מתמודדת - החברות הטובות שמפנות גב, מנצלות, מרכלות ולאחר יומיים שלושה, שוב, הן החברות הכי טובות (מצב שמתואר בצורה מדהימה והומוריסטית בהצגה/תוכנית הטלביזיה שכתבה ענת גוב "חברות הכי טובות"). אני מציע שתיהי קשובה לה ותסמכי עליה וכך תוכלי להעצים אותה. תהיי בשבילה בכל זמן שתבחר לשתף אותך ותשאלי אותה מה היא רוצה לעשות וכיצד היא חושבת להתמודד עם המצב. מדברייך נראה לי שהיא ילדה נבונה. ערב נפלא, זיו

זיו היקר! תודה רבה לך על תשובתך המפורטת, היא עזרה לי וחיזקה אותי מאד! העזרה שלך בפורום הזה מונעת מהרבה הורים דאגות מיותרות ולילות ללא שינה... ישר כח!