אי יכולת התבטאות והבעה

שלום שאלה לי אני אמא ל- 3 הילדה הגדולה שלי נמצאת בכיתה ד', אני מוצאת את עצמי שאינני מסוגלת לעזור לה, והיא גם כן לא יכולה להתמודד לבד עם הקשיים, הבנת הנקרא, הבעה, תורה וכו' היה ידוע לי שאינני מסוגלת להתמודד עם זה אך זה בא לי בבום חזק יותר מכיוון שאני חשבתי לעצמי שזה סה"כ חומר של כיתה ד' ואני כן יוכל אך לא איך אני יכולה לפתור את הבעיה הזו אצלי (מורה להוראה מתקנת-בגילי?!) מאד חשוב לי אני היום לא יכולה להתמודד עם טקסט אני לא זוכרת ולא מבינה לא מסוגלת לענות על שאלות וכו' זה חשוב לי כי אני מרגישה שהזכרון שלי וההבנה הולכים ומצטמצמים!!! עזרי לי אני ממש מתביישת בפני ביתי כי אינני מסוגלת לעזור לה וכן מול בעלי כווני אותי לאנשים שאוכל להסתייע בהם הנני חסרת אונים !!!! אני נפגשת עם חברות אני שומעת את השיחות שהם מספרות וגם מול עיניי ואני אומרת לעצמי מדוע לא מתנהלת שיחה כזו בביתי עם ילדי ברמה כ"כ גבוהה אני עצמי גרדתי ת.בגרות עם ממוצע מאד נמוך (ממש עשו לי טובה) ואני רואה את ביתי באותה דרך

שרונינה בוקר טוב, את נשמעת במצוקה מאד גדולה. אני מרגיש מתוך דברריך את חוסר האונים ואולי אף תחושת כישלון בכך שאת כאמא אינך מסוגלת לעזור לבתך כשהיא זקוקה לכך. מקרים כאלה המפגישים אותנו עם חוסר האונים שלנו מציפים לעיתים קרובות תחושות קשות ומצוקה. לכל הורה יש החלקים בהם הוא אינו יכול לסייע לילד. לכל הורה והורה חלק חלש אחר. ייתכן שאת סובלת מלקות למידה שבאה לידי ביטוי בקושי לזכור חומר וולהתמודד עם טקסטים (לאימי יש בדיוק את אותה בעיה). אין זה אומר שאת לא חכמה ושאינך אמא טובה, זה רק אומר שאת מתקשה בזה. את כותבת שגם בתך מתקשה להתמודד עם חומר הלימוד - האם היא עברה איבחון ללקויי למידה? האם התייעצתם עם המחנכת. אני חושב שהפתרון תמון בפירוק רגשות הכישלון שלך סביב חוסר היכולת שלך לעזור לה. אני משוכנע שאת אמא אוהבת, מסורה ודואגת שנותנת לבתך ביטחון רגשי גדול. בברכה, זיו