RE:שאלה

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

01/03/2005 | 09:01 | מאת: חני

הי מור, קדם כל אני מצטערת שאני אל מתייחסת כהמשך להודעה הקודמת פשוט משום מה העכבר שם לא נותן לי ללחוץ על "שלח" בתחתית הדף, אין לי מושג למה, וניסיתי כמה פעמים... לענייננו: קדם כל לגבי הגמילה- בינתיים הולך די בסדר והיא עשתה בשירותים מס' פעמים. רק ערב אחד היא התחילה לעשות בחיתול והיא הודיעה לנו שהיא עושה ( אחרי שהיתה כבר במיטה,) אז אמרנו שתלך לשירותים ובאמת חלק יצא בשרותים וחלק היא כבר עשתה בחיתול... לגבי הבעיה השניה זה לא ממש 2 בעיות נפרדות אבל אני אנסה לעשות לך קצת סדר: 1. לגבי הבת שלי - לה אין שום בעיה עם הבני דודים. היא מאד שמחה להיפגש איתם, כשהם נפגשים אצל הורי בעלי הם משתגעים לגמרי, משתוללים, רצים,צועקים , קופצים ולפעמים גם קצת רבים, אבל נהיה בלגן בביית- חמי מתחיל לצעוק אליהם שיהיו בשקט ושירגעו ושבסוף משהו יפצע וכו' בקיצור, אי אפשר לשבת בשקט! הבעיה שלה היא כשכהם ביחד היא פשוט "שוכחת" מקיומנו ואם אנחנו קוראים לה לבא או כל דבר אחר פשוט היא לא מסכימה וממשיכה להשתולל, וזה כבר באמת מעצבן שכשהיא איתם היא לא מקשיבה לנו בכלל. 2. הבעיה שלי נובעת מכך שפשוט אני שונאת לנסוע להורי בעלי כשאני יודעת שגיסתי מגיעה עם הילדים! ( לעיתים נדירות אם הם לא באים בגלל שהם נסעו למשל פשוט הכל שונה לגמרי וכיף להיות שם עם כולם והמצב די רגוע... ) אבל אנחנו משתדלים לבא דוקא כשהם כן נמצאים כדי להפגש, אבל המפגש נהפך לסיוט ולדעתי שעה שהם ביחד זה כבר מספיק בהחלט, אבל לצערי אי אפשר להגביל את זמן המפגש כי הם באים בליל שבת, ושוב לצהריים ושוב אחה"צ. לי אין מה להגיד בנושא כי זה לא הבית שלי, אבל אני פשוט סובלת. כמו שאמרתי אני עכשיו פשוט בדיכאון מכך שבפסח נהיה איתם יותר מיומיים רצוף: גם אוכל , גם לישון ואני כבר רואה מה הולך להיות ופשוט אין לי כח לצעקות ולבלגן. מה אוכל לעשות?? ( זה שהם מתשוללים- אני מבינה שהם ילדים, אך עם חברים שלה למשל היא לא מתנהגת כך וזה מה שמציק לי בעיקר, וגם הצעקות שכולם צועקים אליהם ואז הכל נהיה הרבה יותר גרוע.... מחכה לתשובה... חני

לקריאה נוספת והעמקה
04/03/2005 | 13:22 | מאת: מור וכסמן

צהריים טובים, לדעתי הדבר הנכון ביותר לעשות יהיה ליזום שיחה עם גיסתך וחמך,לא כדי להאשים או למצא אשמים אלא לבא ולהגיד זה המצב - הילדים נורא משתוללים ולך (חמך) זה גורם כעס ואני מבינה אותך ואז לכולנו לא כ"כ נעים,בואו נחשוב ביחד מה אפשר לעשות על מנת שנוכל להנות מהשהיה יחד. שוב,לא כהאשמה אלא מתוך רצון אמיתי לשנות כך שיהיה יותר נעים. אני לא מאמינה שאפשר לשנות משהו או להקל על ההרגשה אם לא מדברים על הדברים. בהצלחה, מור

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות