ילדה ואמא רחוקות

אני אם לילדה בת שנה ותשעה חודשים וילד בן תשעה חודשים. מהיום שילדתי את בני ביתי לא ניגשה לחבק אותי, (אני תמיד עושה זאת אבל אל בעלי היא ניגשת חופשי)טיפלתי בשניהם בבית אך את רוב הזמן שלי לצערי נאלצתי להקדיש לקטן. הילדה שלי עברה לגור עם בעלי בשלושת החודשים הראשונים להולדתו בחדר נוסף בבית וטופלה על ידו מרגע שחזר הבייתה מעבודתו והשעות הן אחה"צ ערב. בתחילה הקטן ואני רק למדנו להכיר אחד את השני כך שהיה קשה והילדה לא זכתה ליחס ממני כ"כ בשעות היום וכאמור בערב בעלי היה שם. לאחר שלושת החודשים הללו היה קצת יותר נעים בבית ונראה שכמעט הכל בסדר אך בשל הקשר שנוצר בין ביתי לבעלי כאשר הוא שב הבייתה אינה זזה ממנו לרגע אחד. מה גם שבעלי לא כ"כ אוהב פעוטות אז נוח לו יותר לטפל בה ואני חייבת להמשיך ולתת מענה לקטן כל העת. עד כאן הפריע לי שהיא קשורה לבעלי יותר ממני כי כשכואב לה היא נרגעת אצלו ואצלי לא אבל בשאר העיסוקים אנחנו בסדר גמור אפילו שרק אני מחבקת ומנשקת כל הזמן. בתחילת החודש הכנסנו את הילדים לגן מחולק לשתי שכבות גיל שמתאים לשניהם )כך היה נראה לבעלי( אני התחלתי עבודה חדשה ובעלי היה התורן בשבוע הראשון לגן. עובדה זו קירבה בינהם יותר. בערב ראש השנה ביתי חלתה ומאותו יום ועד היום שבוע וחצי ארור ביתי מטופלת ע"י בעלי בלבד. היא אינה מוכנה שאגע, אפנה אליה, אלטף אותה, ארים אותה, אקלח אותה, ארדים אותה, אקריא לה, אשחק איתה, אאכיל אותה, אחליף לה כלווום עליי לציין כי מערכת יחסיי עם אימי לא מוגדרת כמוצלחת ואני חרדה לקשר עם ביתי בשל החסך האימהי שי אני פחות אסרטיבית מבעלי איתה, אני חוששת לפגוע בה אני נקרעת ממה שקורא ביננו ואני ממש לא יודעת מה לעשות אני מבקשת מאוד אם אוכל לקבל את עזרתך או הפניה למקור שכזה מיואשת ומודה האם המוטרדת

למוטרדת שלום, אני בהחלט מבין את סיבת הפניה שלך, המצב אכן מטריד ואף כואב. אני מצרף קישור לתגובה קודמת שלי בנושא מאד דומה. אני חושב שהיא מאד רלוונטית גם לך. לפי השקפת עולמי, הקשר בין הילדים לבין הוריהם, בייחוד בגיל הזה, מורכב לא רק מהקשר אם-ילד / אב - ילד (קשר דיאדי) אלא אתם פועלים כשלישיה. יש הפעות הדדיות בינך ובין בן זוגך ובינכם כלפי הילדה. כלומר, אני מאמין שהקשר בינך ובין הילדה מושפע מהקשר שלה עם האב ולהיפך. ההשפעות יכולות להיות גלויות או סמויות ואז קשה לאתר אותן. כדי לפתור את הקושי שלך עם בתך יש צורך שאת ובן זוגך תפתחו תקשורת מאד פתוחה, בטוחה ומקדמת שתאפשר לכם לפתוח את הדברים, לשוחח עליהם ולחשוב ביחד מה תרומתו של כל אחד למצב. לעיתים זה מאד מאיים לעשות זאת ללא עזרה ולכן אתם יכולים לפנות לייעוץ מקצועי. מצ"ב הקישור http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1234,xPG-71,xFT-33471,xFP-33491,m-Doctors,a-Forums.html במידה ואת זקוקה לסיוע נוסף את מוזמנת לפנות אלי. בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה, זיו