השקר

שלום בזמן האחרון נתקלתי בבעיה עם הבת שלי בת ה- 5 , שהיא משקרת למשל : 1) אתמול חזרה מהגן והתחילה לספר לי על מופע מצחיק שהיה בחצר ביה"ס והיה בו כל התלמידים . לפתע , ידעתי אחר כך שכל הספור היה מהדמיון שלה . 2) לפני שבועיים חזרה מהגן וישר הלכה לסבתא שגרה לידינו מבלי שאדע , אבל חמתי התקשרה ואמרה שהילדה אצלי אוכלת צהריים . כשחזרה הביתה אמרה לי עכשיו חזרתי מהגן , והיה ביננו ובין חמתי עמות שהיא לא אומרת דברים נכונים . האם בגיל הזה השקר הוא פרי הדמיון , שזה יעבור , זה טבעי או שזה נובע ממצוקה כל שהיא צריך לטפל בזה מהר ? איך לטפל אם צריך טיפול ? אני מאוד לחוצה כי יש הרבה דיעות שונות מסביב , אחת הדיעות היא של בעלי :" שהשקר הזה לא משהוא נוראי תקופה ותעבור ואם את ( אמא ) תהיי תמיד בעימותים עם הילדה היא הופכת לילדה שקרנית באמת.האם זה נכון? הילדה שלי מאוד נבונה , אני כאמא תמיד רוצה ממנה שתהיה מושלמת שתעשה את הנכון ואני מודעת שזו לא הדרך הנכונה לחינוך הילדים . רוצה התיחסות ממנהל הפורם . תודה

"אמא" ערב טוב, אני חושב שרוב התשובות לשאלותייך נמצאות דווקא בסוף דברייך. את כותבת שאת רוצה שבתך תהיה מושלמת, רצון זה (שקיים אצל לא מעט הורים) יוצר לחץ גדול על הילדים לרצות את הוריהם. אין בעצם ילד או אדם מושלם, ילד מושלם הוא ילד עם עומק, כלומר בעל מגוון רחב של רגשות, התנהגויות, העדפות ולכן לעיתים קרובות מצליח ולעיתים נכשל, לעיתים קרובות שמח ולעיתים עצוב וכו'. ייתכן מאד שהסיבה לכך שבתך משקרת לך קשורה או נובעת מהרגשת הלחץ שלה ממך. אולי היא משקרת כי כך היא לא עומדת בציפיותייך, או להיפך, היא משקרת כדי לעמוד בציפיות. וייתכן שהיא משקרת מתוך דימיון מפותח. אני פחות מודאג מכך שהיא משקרת אלא יותר מהקשר שנוצר בינכן. את שואלת האם כדאי לטפל - להערכתי המפתח והפתרון הם בבחינה מחודשת ובשינוי העמדות ההוריות שלך כלפיה. אם תקבלי אותה כמו שהיא, על הייתרונות והחסרונות שלה, אם לא תדרשי ממנה (במישרין ובעקיפין) לרצות אותך אני בטוח שהיא לא תזדקק לשקרים, היא תגדל להיות אדם עצמאי ובטוח בעצמו והקשר בינכן יתחזק. בנוסף, אני מציע שתדברי עם בתך על השקרים, אך לא ממקום שיפוטי אלא ממקום שבאמת מנסה להבין, תשאלי אותה מדוע היא מרגישה צורך לשקר. בהצלחה, זיו