אוהבת רק את אבא

שלום רב, אני אמא לשלושה, בתי בכורה בת 17 הביניות בת 3.5 והקטן בן 3 חודשים. הילדה לא הולכת לגן בינתיים,אנחנו מקווים שבקרוב זה יסתדר, דרך אגב היא לא רוצה ללכת באופן עקרוני בגיל שנה ו8 חודשים היא הלכה ונורא נורא בכתה ובסוף לקחנו אותה מהגן כיון שחלתה וירדה במשקל באופן משמעותי. הבעיה עיקרית היא שהילדה ישנה רק עם אבא וההיא לא מוכנה באופן אחר,כמו כן ראוי לציין שבמשך היום אני איתה בבית ואם קורה שאני לא מסכימה לתת לה משהו או פשוט לא מרשה והיא נורא רוצה אזהיא מתחילה לבכות בכי היסטרי ואומרת שהיא רוצה את אבא ושאבא ינחם אותה. כמו כן אני יותר מאמינה בשיטת החינוך ברוגע ולא צעקות וכוח ובעלי דווקא מאמין יותר בשיטת הצעקות והענשות וכוח. לדוגמא הוא יכול לומר לה אל תגשי אלי,אני לא רוצה להיות איתך וכ"ו.. אני ממש נפגעת ומרגישה חסרת אונים כאשר ביתי דוחה אותי באופן כה ברור ומשמעי. מה עלי לעשות?? האם זה בסדר שהיא כל כך רוצה להיות עם אבא? והרבה פעמים קורה שהיא מעדיפה אותו מאשר אותי. והיא גם אומרת שהיא אוהבת את אבא, אותי היא לפעמים גם מזכירה אבל אותו זה באופן קבוע. בתודה מראש,

יהודית יקרה, מדברייך עולה מאד חזק הכאב שלך סביב היחסים עם בתך. לי נראה שבתך מגיבה להתנהלות כללית לא מאד בריאה בבית. ראשית, את כותבת שהיא עדיין לא בגן מכיוון שהיא בכתה והיה לה קשה. מתיאור זה נשמע שכבר מגיל מאד צעיר היא מנהלת אתכם. היא בת 3.5 ואין לי ספק שזקוקה לחברת בני גילה. אני מבין מהודעתך שאת נשארת איתה כל השנים האלה בבית. גם זה בעצמו לא נראה לי מאד בריא בשבילך - מאין שיעבוד אליה. דבר שני, השינה עם אבא. האם את מתכוונת שאתם ישנים במיטות נפרדות או שהיא ישנה בצד שלו? בכל אופן, לי זה נשמע כמו זוגיות בין האב לבת. דבר זה בא לידי ביטוי גם באמירות שלה לגבי העדפתה אותו על פנייך. דבר שלישי, לי נראה שאת ובן זוגך לא מתואמים בחינוך הילדים. האם אני צודק בדבריי? יש לי הרגשה שבתכם מזהה את הפערים ביניכם ומנצלת זאת. אני הייתי ממליץ לך ולבן זוגך ללכת יחד לייעוץ מקצועי מכיוון שנראה שיש כאן קושי שכל אחד מבני המשפחה לוקח בו חלק ותורם את תרומתו האישית למצב. ישהיה מאד קשה לפתור את העניין ללא שינוי מערכתי. בהצלחה, זיו