העדפת אחד ההורים תינוקת בת שנה וארבעה חודשים

בתי בת שנה וארבעה חודשים, בת ראשונה. מאז היוולדה אני מטפלת בה בבית.בעלי מגיע בערב הביתה. בימים אלה היא מתחילה גן. בתי מאז ומתמיד היתה בת של אבא. מחייכת אליו יותר, שמחה לראות אותו ומבקשת את קירבתו הפיסית מיוזמתה. כאשר שנינו איתה היא רוצה להיות בעיקר איתו. בשבועות האחרונים בתי החלה לדחות גילויי חיבה ממני. היא לא רוצה שאנשק אותה או אחבק אותה. היא אומרת די גם לנשיקה באויר. בבוקר שאני מגיעה אליה היא מסרבת לצאת מהמיטה ורוצה את אבא. ואף היו מקרים שהיא לא הסכימה בשום אופן לבוא אלי ממנו, וזה היה כרוך בבכי והתנגדות פיזית. היא גם מוחה נמרצות כאשר הוא מחבק אותי. לא קרה שום שינויי בחיים שלנו ואני לא יודעת איך להתייחס לכל ההתנהגות הזו. האם היא במצוקה כלשהי ביחסים איתי? איך להגיב? כדאי להתייעץ עם פסיכולוג? ואם כן עם מי? אודה על עזרתכם.

הילי שלום, להיות במקום בו את נמצאת, בו את מרגישה דחויה על ידי ביתך, הוא כואב וקשה מאד. נשמע שביתך יוצרת מאין זוגיות עם בן זוגך ולכן את "מפריעה" לה כי את מהווה מבחינתה "איום" על הקשר עם האב. ייתכן שהאב, באופן בלתי מודע ולעיתים סמוי, משתף פעולה עם הילדה. דבר זה יכול לבוא לידי ביטוי במסרים דו-משמעיים מאד דקים וקשים לזיהוי. ניתן לראות זאת כאשר ההורה המועדף לוקח את הילד מההורה השני כאשר הילד בוכה מתוך רצון להרגיע את הילד. או לחבק את הילד ולהמשיך לומר לו שילך לאמא (שזהו מסר כפול). איני אומר זאת בביקורת על בן זוגך, אני בהחלט יכול להבין אותו. זה מאד נעים לאגו שהילדה רוצה רק את קרבתו. כאן נכנסת התחרות בין ההורים שלעיתים קיימת בין בני זוג שההורות שלהם צעירה ואין עוד ילד לאזן את התחרות. התחרות היא מצב טבעי ולא צריך לחשוש ממנה אלא להיות מודעים אליה ולנסות לנטרל אותה. אני מניח שגם לך יש חלק במצב, אולי הרתיעה הטבעית שהתפתחה אצלך בעקבות הדחיות מצד הבת. בכל מקרה, אני מציע שאת ובן זוגך תדברו על הדברים. אין צורך להלחם עם בתך אך מצד שני על תוותרי על הקשר בינכן. למרות הדחיות ולמרות הבכי תתעקשי על האהבה שלך. תסבירי לה שאת אוהבת אותה ואת לעולם לא תוותרי עליה, על תכעסי עליה ואם היא ממש מתעקשת שתלך לאבא - זה בסדר. הקשר בינכ לבינה ייבנה בהדרגה, צעד אחר צעד. זה יקח זמן אבל אני בטוח שאם תיהי שם לצידה, בעוד מספר חודשים את תרגישי בהבדל. אם במהלך הזמן את ובן זוגך רואים שקשה לך, לו או לשניכם להתמודד רגשית עם המצב אתם יכולים לפנות לייעוץ זוגי. בהצלחה, זיו