אגרסיביות של הבעל כלפי הילדים

קשה לי מאד ואיני יודעת מה לעשות, כשלפעמים, כשבעלי מתעצבן על הבנים שלנו (בני 11 ו-6), הוא מאד תקיף איתם ולפעמים גם נותן להם סטירה. אני מתנגדת לכך מאד,וצועקת עליו כשזה קורה (גם בפני הילדים) - צועקת עליו שיעזוב אותם ויתרחק מהם, ומגנה עליהם בגופי( פשוט נעמדת ביניהם). וגם לאחר מכן, אני מנסה לדבר איתו על הדברים, ולומר לו שזו דרך שאני בפרוש לא מסכימה לה.ושזה לא חינוך, ובטח שלא דוגמא אישית. הילדים מצידם, מודעים לגישה שלי, ושופכים את ליבם בפני, שלא טוב להם עם האבא הזה (בסמוך לסיטואציות האלו של הכעסים והסטירות). אך ברגעים אחרים, הם מאד אוהבים אותו, הוא אבא שמשחק איתם, ומשתף אותם בתחביביו,(אבל לא שותף לטיפול בהם), וטוען שהוא מאד מאד אוהב אותם. איך אפשר לגרום לו להפסיק להתנהג ככה?

רונה שלום, את מצאת במצקוה רבה ובהחלט אני מבין מדוע. לפי דברייך הילדים, מידי פעם, סופגישם אלימות מצד אביהם. אין לי ספק שהוא אינו רוצה להרע להם ומבחינתו זו "סטירה חינוכית". ישנם שני היבטים להתנהגותו, ראשית - הוא עובר על החוק גם אם הוא נותן סטירה רק מידי פעם. אולי הוא אינו מודע לכך, אך יש פסיקה של הבג"ץ שכל מכה כלפי ילדים היא אלימות. אולי חשוב שתדגישי בפניו שבמידה והדבר יוודע ייתכן ורשויות הרווחה (פק"ס) יתערבו. לא מדובר על זה שיוציאו את הילדים מהבית, אלא יזמנו אתכם לשיחה ויחייבו אותכם בטיפול ויפקחו עליכם. זו בהחלט סיטואציה מאד לא נעימה וכדאי להימנע ממנה ע"י הפסקת האלימות. ההיבט השני, והלא פחות חשוב, הוא ההיבט המוסרי. אין כזה דבר אלימות מחנכת (למרות שבעבר השתמשו באלימות לצורך חינוך ואולי גם בן זוגך חווה אלימות כזו). אלימות מלמדת את הילדים לפחד מאביהם ומשיגה בדיוק את ההיפך ממה שההורה רוצה. ההורה מחפש הערכה ומשמעת ובמקום זאת, הילדים מפתחים כעס, פחד וחוסר הערכה כלפי ההורה המכה. בעקבות זאת הם מתחילים להתרחק ממנו דבר שמגביר את התסכול שלו. אני ממליץ שאת ובן זוגך תלכו להדרכה הורית משותפת. את יכולה לנסות לגייס אותו על ידי כך שתאמרי שהבעיה איתה אתם מתמודדים - הצבת גבולות - היא משותפת, גם לך וגם לו קשה ולכן את רוצה שההתמודדות תיהיה משותפת. אם תמקדי את הבעיה בו אני מניח שהוא יתכחש לה וירתע מטיפול. בנוסף, בהודעותי הקודמות פירסמתי קישור למאמר שכתבתי בנושא גבולות. אני מציע שאת ובן זוגך תקראו אותו ותנסו ליישם את הכתוב ביחד.