שאלה מה- 3/9

זיו שלום, לפני שכתבתי את שאלתי עשיתי חיפוש בפורום ע"מ למצוא תשובה לשאלה דומה ונתקלתי בתשובה מקישורך. התשובה אינה מספקת אותי דייה ואני אשמח באם תוכל לענות על שאלתי ביתר ספציפיות. אני מתארת את התגובה שלי והשאלה האם אני פועלת נכון. אשמח לתשובתך. יום טוב.

ליהי שלום, אנסה לענות על שאלתך בייתר הרחבה. אתחיל מזה שאת פועלת מאד נכון בכך שאת משתפת עם בתך פעולה ונותנת לגיטימציה לעולם הדימיון שלה.עולם הדימיון הוא חשוב מאד ואף תורם לחוסנם הנפשי של הילדים (הדבר נבדק במחקרים). ילדים יודעים לעשות אבחנה ברורה בין עולם הדימיון לעולם המציאות, אך בשונה מאיתנו, המבוגרים, המעבר בין העולמות משטושטש יותר ובלתי אמצעי. הילדים יכולים לעשות מעברים חדים בין העולמות ובד"כ, הם אינם מתבלבלים בין המציאות לדימיון - זה אנחנו שמתבלבלים. בתהליך הסוציאליזציה החלק הרציונאלי, החשיבתי מקבל לגיטמציה רבה יותר מאשר הדימיון וכך היכולת שלנו להשתמש בדימיון בצורה חופשית וטבעית הולכת ומצטמצמת. לכן אין צורך שתצייני בפניה שזהו דימיון - היא יודעת זאת היטב. האם את יודעת זאת? תהני מהרגעים הללו בו ילדתך מלמדת אותך לחלום שוב. זיו