ילד עצבני

שלום רב,יש לי שני בני, הבכור בן 4 וחצי והשני בן שנה וחצי.הקנאה בניהם גדולה,הגדול מציק לקטן.הקטן אומנם קטן אך הוא לא מוותר לו.הוא מכה את הגדול,הוא צובט.איך אני אמורה להגיב?איך מסבירים לילד בן שנה וחצי שאסור להכות ולצבוט?ועוד דבר,כאשר הוא מתעצבן ולא מקבל את מה שביקש הוא משתטח על הריצפה,בוכה ובועט.מה עושים?

קרן שלום, את מציינת שהאח הגדול מציק לקטן, אם כך מדוע את רוצה להתערב? האח הקטן רוצה, ובצדק, שאחיו יפסיק להציק לו ולכן הוא מגיב כמו שמגיב. הוא אינו יודע לדבר ולכן הוא מגיב במכות וצביטות. לדעתי את צריכה לפנות דווקא לבנך הגדול כדי שיפסיק להציק לקטן ואם הוא לא רוצה להפסיק אז שישא בתוצאות מעשיו - יקבל מאחיו הקטן מכות וצביטות. נושא ההשתטחויות מעסיק ומטריד הורים רבים ונידון פעמים רבות בפורום. מצ"ב תשובה שכתבתי אתמול שמאד רלוונטית לשאלתך: ההתנהגות של בנך מאד אופיינית לילד בגילו. סף התיסכול הוא מאד נמוך והוא בשלבים הראשונים של הקניית הרגלים וגבולות. כחלק משלב זה הוא חווה תסכול רב שמביא אותו להצפה רגשית ו"התפוצצויות" רגשיות והתנהגותיות. כדאי להעביר אותו על השטיח ולהניח לו לנפשו. בד"כ, הילדים חוטפים מכה אחת חזקה וזה השיעור הכי מהיר שקיים - הכאב מלמד שמפגש עם הרצפה אינו מומלץ. אם הוא ממשיך, תסבירי לו שחבל שהוא בועט ברצפה כי זה כואב. אל תתני לו יחס כאשר הוא מתנהג כך. תתאלמי מההתנהגותו והמשיכי בעיסוקייך. מידי פעם, אם הוא ממשיך לצרוח, תגידי בקול רגוע שכאשר הוא יבחר להפסיק לבכות תשמחי לחבק אותו. את יכולה להוסיף אמירות כמו "אני מבינה שאתה כועס ועצוב אבל לא אתן לך....כי..." בהודעותי הקודמות צירפתי קישור למאמר שכתבתי בנושא הצבת גבולות. אני מאמין שתוכלי להפיק ממנו תועלת. זיו