אני מתלבט.

יש לי זוג בנים, תאומים לא זהים בני 10 שנים. הם לומדים בכיתות נפרדות. האחד יותר יוזם קשר עם חברים, והשני פחות. הם באותו חוג כדורגל - כך שגם השני, מכיר בחוג, חברים של הראשון (מכיתתו של הראשון). הראשון גם מזמין חבריו אלינו - וכך הם לעיתים קרובות שלושתם ביחד (בהסכמת הראשון). לעיתים רחוקות, כשהשני מזמין חבר, בד"כ , גם אז הם שלושתם ביחד. השני רוצה להזמין או לדבר, או להפגש עם חברים של הראשון, והבן הראשון מתנגד לכך. הוא חושש, ממצב שבו אחיו שהזמין חבר שלו, יוכל להחליט שהוא לא יהיה איתם. לא מדובר במצב, בו נוצרה איזו כימיה מיוחדת בינו לבין משהו מחברי אחיו. למעשה יש אצלו איזה קושי לפגוש חברים. לפעמים הוא מעדיף ללכת עם אחיו (לחברים של אחיו), או גם לחבר משותף (לא בגילם). היום היוזמה שלו התעוררה, לאחר "פיצוץ" של משחק ששיחקו ביחד בנעימים - עד שלא... למעשה הוא עוד בילדותו, היה משחק , וכאשר היה משעמם לו , או הפסיד - היה מתחיל להציק, לשקר....ומפוצץ את המשחק - במקום לאמר - זהו, הספיק לי. לא רוצה יותר לשחק. אז כשאחיו מתנגד שיזמין חברי כתה של הראשון (מקבילה) - הוא מתלונן - אז מה ? אני דפוק בגלל שהם חברים של אח שלי??? הנ"ל גם מאוד מניפולטיבי, ומרגיש את נקודות התורפה של "היריב". זה מאוד מורכב. מקווה שנתתי מספיק מידע. תודה.

אורי שלום, אני מאד מבין את ההתלבטות שלך - ילד אחד "חזק" יותר מבחינה חברתית והילד השני גם רוצה אך קשה לו. כהורה תמיד נחמץ ליבנו לראות שילד אחד מתקשה בדבר שאחיו עושה בקלות. עם זאת, מדבריך נשמע ש"הילד השני" רוצה לרכוש חברים על חשבון אחיו. מה היית עושה אילו האח השני היה קטן בשנה מאחיו, האם גם אז היית מתלבט? אני מניח שלא ולדעתי זו התשובה לשאלתך. כל אחד מהאחים צריך לרכוש חברים אישיים ולא על חשבונו של האחר (זה נכון לכל תחומי החיים - גם אם הם תאומים). צריך לסייע לאח השני אך לא ע"ח הראשון. ייתכן שבאישיותו הוא מתקשה יותר בדבר זה וצריך מעט עזרה. אולי אתם תיזמו מפגשים עם ילדים בכיתה שלו (כשתתחיל שנת הללימודים). אולי תנסו להזמין ילד מחוג הכדור-רגל שאינו חבר של האח הראשון. אולי תרשמו אותו לחוג אחר, נפרד, בו הוא לא צריך להתחרות באחיו. בהצלחה, זיו - אבא ועובד סוציאלי