ילד "ההיפך"- התנגדויות

הבן שלי בן 3 ו-9 חודשים מתנגד כמעט לכל דבר שמבקשים ממנו. למשל - אני מעירה אותו בבוקר והוא לא רוצה לקום וממשיך לישון. אני מבקשת ממנו להתלבש בבוקר - הוא לא רוצה. מבקשת בערב שיוריד בגדים - לא רוצה (ומתנגד לנסיונות שלי להפשיט אותו לפני אמבטיה). לא רוצה להתרחץ. לא רוצה לבוא לאכול. לא רוצה ללכת לישון בלילה. לפעמים יש לי סבלנות ואני מנסה בטוב, ולפעמים אין סבלנות או שאין זמן - למשל בבוקר, וזה מאלץ להשתמש בכוח מולו. אנחנו מוצאים את עצמינו בכל יום מתעמתים איתו על כל דבר, זה גוזל מאיתנו המון אנרגיות וממש מתיש. בסוף אין ברירה ואנחנו עושים מה שצריך בכוח, כשהוא צורח בוכה ובועט, וזה ממש לא נעים לאף אחד. לא עוזרים דיבורים יפים כשהוא רגוע. הוא מבטיח שבפעם הבאה ישתף פעולה ולא מקיים. אני לא יודעת אם זה חלק מהאופי שלו או זה רק עניין של גיל ויעבור מתישהו, אבל אני ממש מותשת ולא יודעת מה לעשות כדי שישתף פעולה ולכולם יהיה יותר נעים. זקוקה לעצות מעשיות.

יעל שלום, מדברייך עולה מצוקה קשה. אני יכול לתאר לעצמי את "קרבות ההתשה" המתקיימים בינכם לבין בינכם. הוא מתחפר בקו הביצורים שלו ואתם בקו הביצורים שלכם. ככל שהוא מתחפר את מתבצרים יותר וככל שאתם מתבצרים הוא מתחפר. בסוף היום, אין מנצחים יש רק מנוצחים ומותשים. בכותר הודעה כתבת ילד "ההיפך", אני מניח שהתכוונת לילד שעושה ההיפך ממה שאתם רוצים שהוא יעשה. אני חושב שהילד שלכם הוא לא "ההיפך" מכם, אלא מנסה ליצור לעצמו זהות ייחודית. הוא עושה זאת ע"י עשייה הפוכה למה שאתם מבקשים. זהו בדיוק שיאו של גיל ההתבגרות הראשון. אולי במקום "התנגדויות" תתבוננו על הסיטואציה כאל התבגרות, ייחודיות, אינדיבידואליזם. מה יקרה אם הילד לא יתקלח ? מה יקרה אם הוא לא יאכל? מה יקרה אם ילך לגן בפיג'מה? אף ילד לא נפגע מלא להתקלח - הוא פשוט ירגיש מלוכלך. אף ילד עוד לא מת מרעב אם לא אכל - הוא פשוט נעשה רעב. אני חושב שאם תאפשרו לו לבטא את הייחודיות שלו בדברים אלה, הוא לא יזדקק להלחם ב"תותחים הכבדים" כמו שינה וקימה בבוקר. גם אתם תוכלו לנשום קצת. תיהיו מעט יותר גמישים. תסבירו לו שזו בחירה שלו אם הוא לא רוצה התקלח ותסבירו איך מרגישים אם לא מתקלחים - ירצה טוב, לא ירצה - גם טוב. תעשו "ההפך" ממה שאתם רגילים לעשות (כמו בפרסומת עם החייל הצרפתי שמתחיל לרקוד באמצע שדה הקרב). בהצלחה, זיו סופר - עובד סוציאלי ואבא