גמילה ממוצץ

ביתי בת שלוש ושלושה חודשים ומאוד קשורה למוצץ שלה. לפני מס' ימים חזרה הביתה בלעדיו (השאירה אותו במקום בו הייתה) ואני, לתומי , חשבתי שזו הזדמנות נהדרת לגמול אותה מהדבר הזה שיושב לו בפה כל היום. בלילה הראשון כשביקשה אותו, אמרתי לה ששכחה אותו ואין הלילה. בימים שלאחר מכן ביקשה שוב לעיתים (בעיקר בצהרים ובלילה), מצצה אצבע פעם אחת וחטפה לילדה מגנה את המוצץ בפעם אחרת. התופעות מופיעות בצורה לגמרי לא קצונית לטעמי. ספרתי לה שאביה נתן את המוצץ לתינוק שהיה זקוק לו ושהיא גדולה ואינה זקוקה. היום התחלתי לחוש שהפעלתי כאן לחץ ועשיתי משהו ללא ידיעתה. מה עלי לעשות?

מדברייך עולה שכוונותיייך היו טובות, מה שהיה חסר זו השיחה עם בתך על הגמילה. אין מניעה שתחזירי לה את המוצץ ותדברו על הגמילה: האם היא מוכנה? מה המשמעות של להיות בלי מוצץ (להיות גדולה)? המוצץ משמש לעיתים קרובות כאובייקט מנחם ומרגיע. בהליך הגמילההיא תצטרך למצוא את הניחום והרוגע בכוחות הפנימיים שלה בעזרתכם ההורים. בהצלחה, זיו