דיבור

שלום רב, בתי בת שנתיים ו- 4 חודשים. היא מדברת בצורה די ברורה אך לפעמים יש מילים שאני לא מבינה, הבעיה שהיא עושה "וידוי הריגה" בכל פעם שהיא מסיימת להגיד משפט היא מצפה שאחזור בדיוק על מה שהיא אמרה על מנת לוודא שבאמת הבנתי אותה ואם אני אומרת סתם בסדר כי לא תמיד הבנתי אותה היא נעלבת , כועסת, בוכה ומשתוללת. מה עושים עם המתוקה הזאת? תודה

היי דנה, נשמע שחשוב לך להיות "יותר טובה מטובה"... מה החשש מלומר לבתך משהו כמו: "הבנתי _______, ואת השאר לא הבנתי, תנסי להגיד לי שוב"?. תקשורת אמיתית וכנה בין אנשים כוללת גם אי הבנות, הבהרות, צורך להבין טוב יותר... בתך נמצאת בגיל בו יש מודעות לנפרדות ביניכן (אולי על כך הבכי, ואולי על כך שאינך מסוגלת "לנחש" אותה או להבין אותה "ממש עד הסוף"). אני מניחה שבקשתך לבתך לחזור על דבריה כדי להבינה טוב יותר תוכל לתת לה את ההרגשה שגם אם אינך מבינה הכל, את עדיין אתה מבחינה רגשית (מה שאולי לא עובר, כשאת מנסה "להחליק"). אם זה עדיין קשה לה, את יכולה לשקף ולומר בעדינות משהו כמו: "זה קשה לך שאת צריכה להגיד עוד פעם עד שאני אבין". זה אמור להספיק, ובכל מקרה הכנות שלך עדיפה על נסיונות לרAצות את בתך בכל מחיר. בהצלחה, ואשמח לשמוע איך הדברים התפתחו. אור-לי