בתי בת 5.5 לפני השינה

שלום כבר שלוש פעמים לפני השינה בתי בת 5.5 שנים פתאום אומרת שיש לה צורך לבכות,בתירוץ ששכחה דברים בחוץ והיא ממש אומרת לי"אני לא יכולה להסביר פשוט בא לי לבכות והיא ממש בכתה פעמים,בפעם השלישית ניסיתי לדובב למה את רוצה לבכות היא ענתה שהיא לא יודעת,לקחתי אותה אלי ונישקתי ליטפתי וחיבקתי אז איפה שהוא היא נרדמת ולא בוכה. יש לציין שרותם ילדה מאד רגישה ינקה עד גיל 3 שנים,בת זקונים במישפחה,היה קצת לחץ של אחותה הגדולה שעברה משבר אני אם בדיקות ומתח של קשרית בגרון,קצת הייתי חסרת סבלנות אבל מאד נדיר אצלי ומיד תיקנתי וניטרלתי את הבעיות שלי,יש לציין שחופש גדול אני עוסקת בשיווק מהבית ופתאום כל כך בעיות ולחץ מסביב שאני בעצם אחראית על הכל,יש לי בעל אבל אין לי שותף אמיתי שמתחלק איתי בעול. יכול להיות ששידרתי הרבה לחץ וזו התוצאה? למרות שהימים האחרונים ממש לא הראיתי כלום. בנוסף הסבא גר בקרבת מקום שלנו יש עוד נכדים אך אבא שלי לבת שלי לא מתיחס כמו לשאר הנכדים ,הוא יזכר שהיא נמצאת אם הנכד השני לא נמצא,אין יחס של סבא,והיא רואה את היחס שלו כלפי הנכדים האחרים,עד שהגעתי למצב שכשהם מגיעים אליו אני לא נותנת לה לעלות שלא תהיה חשופה לפגיעה רגשית נה את מיעצת לי? תודה

שרון שלום, את מדברת על מספר קשיים עמם את נאלצת להתמודד כרגע: ביטוי של מצוקה של בתך שאינך יודעת מה מקורו ומה דרך ההתמודדות הרצויה בנושא, מתחים שעברת לאחרונה סביב קשיים של בתך הגדולה, תחושה של היותך לבד אל מול הקשיים הללו ללא שותף אמיתי ותחושה שאביך מקפח את בתך ביחס לנכדיו האחרים. באשר לשאלתך לגבי בתך: נשמע שהיא יודעת לבטא את רגשותיה ושאת מצליחה להכיל אותם במלים ובמגע ומרגיעה אותה בסופו של דבר. ההתמודדות שלך עם המצוקה שלה נשמעת טובה, ולא ניתן לצפות, למרות שכל כך היינו רוצים, למנוע מילדים את קשיי המציאות. מציאות זו כוללת כמובן גם את המתרחש במשפחה, ולא מן הנמנע שבתך "קלטה" את המתח בו את מצויה לאחרונה (למרות שניסית לא לבטא מצוקה) והגיבה לכך (ילדים הם מאוד רגישים). עם זאת, בהיותך בת אנוש, לא ניתן לצפות שלא תחווי לעולם מתח ומצוקה. השאלה היא מי יכול להרגיע *אותך* במצבים אלה (כפי שאת מרגיעה את בתך), לסייע לך וללוות אותך. נשמע שאת קצת לבד עם כל זה. האם את רואה דרך לפתוח את הנושא לדיאלוג בינך לבין בן זוגך? ומה באשר לאביך? האם תוכלי לבטא בפניו את מה שביטאת פה? אור-לי

תודה על היחס כן אני משתדלת את כולם לרצות ולהרגע בעלי כל הזמן אומר לי זה מה שאת משדרת ומה שהיא שומעת אז אני מאד משתדלת כבר שהיא לא תשמע כלום,אתמול שוב הית ה לה התחושה לבכות ושוב חיבקתי ואהבתי והיא לא בכתה ונרדמה. בקשר לאבי זו ההתנהגות שלו הטבעית הוא לא מבטא איתה מה שהוא מבטא אם הנכדים האחרים היא כאילו אויר,דוגמא "הוא גר מעלי אם בבוקר הוא נכנס לקחת את העגלה של הנכד שהיא אצלי הוא מתיחס רק אליו,היא לא קיימת אפילו אם היא שואלת שאלה הוא לא שומע אותו ואני יודעת שהיא מפנימה את זה פנימה,אז קודם כל היא כבר לא עולה אליו כי אני יודעת שהיא לא מקבלת את היחס והיא מרגישה וחשה את ההבדלים בין הנכדים אז אני מרחיקה אותה מהכאב כי היא מפנימה פנימה. כשאני אומרת לו הוא עונה לי שאני מדברת שטויות,אם לא הייתי גרה בבנין שלו הייתי מונעת ממנה מלראות את ההבדלים