התקפי זעם אצל ילד בן שנתיים וחצי

בני בן השנתיים וחצי נתקף בחודשים האחרונים בהתקפי זעם. הוא יודע כבר לדבר, אך כאשר משהו מציק לו [למשל, רואה צעצוע אצל ילד אחר, או שלא מקבל את מה שהוא רוצה באותו הרגע], הוא משתטח על הרצפה ומתחיל לבכות ולבעוט ולהרביץ [אם נגשים אליו]. יש לציין כי הוא מכיר את המילה "לא" בבית. ודבר נוסף, בגן זה לא קורה לו. א. האם זה אופייני לגילו? ב. כיצד מתמודדים עם התקף כזה שיכול לקרות גם במקום ציבורי?

אני כ"כ מזדהה עם דברייך - הבכי, הצרחות, הבעיטות, ההשתתחויות על הרצפה - כאילו סוף העולם הגיע. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מצבים כאלו היא להתעלם. כל פעם כשהילד מתפרץ לא להתייחס להתנהגותו, לתת לו להתפרק - כנראה שהוא זקוק לזה. כשהוא מסיים את ההתפרצות כדאי להביע אמפתיה לרגשותיו: "אני מבינה שכעסת כי... והיית עצוב....אבל גם כשכועסים ועצובים אנחנו לא מרביצים, צורחים...זה לא נעים לנו כשאתה מתנהג כך..". בנוסף, בגיל שלו אין שום מניעה לתת עונשים במידה והוא מכה כמו לשים אותו בחדר למספר דקות, שימת הגבול יכולה לארגן אותו מאד. בהצלחה, זיו - אבא ועובד סוציאלי

קרן שלום, לשאלתך - הדבר אינו חריג, אם זה מרגיע במשהו... המסר שעלייך להעביר לבנך הוא שהתקף הזעם אינו עוזר. לצד זאת, יש לתת לגיטימציה לכעס ולהעביר את המסר כי כעס הוא נורמלי, אך יש לנתבו בצורה הולמת. בהצלחה! אור-לי