התייעצות חשובה

שלום... יש לי בן בן 4.5 ותינוקת בת שנה ו 11 חודשים בני נמצא בגן עד הצהריים ובצהריים חוזר הביתה אני נמצאת בבית מקבלת את פניו יום יום עד אחה"צ בסביבות 17.00 אחה"צ יום יום אני לא נמצאת בתי לא בגן איתי כל היום עד 17.00 הסיבה אמי עברה אירוע מוחי קשה לפני שלושה חודשים ונמצאת במוסד אני הולכת אליה ועובדת בערב ומצבי הנפשי לא בשמיים הילד שלי ישן איתי במיטה בלילה חצי לילה אני לא משכיבה אותם לישון רק בשישי שבת אני נמצאת בערב בבית הילד נאור כל יום שואל אותי אמא את הולכצת לסבתא אמא את לא נשארת היום איתנו השבוע זה התחיל להפריע לי במיוחד למרות שבממוצע לאמהות אחרות אני די בבית אני מקבלת את פניו בצהריים אנחנו אוכלים ארוחת צהריים למרות שזה מלווה במאבקי כוחות אבל התחושה שאני לא שם בשבילו מספיק אני רוצה לדעת אם זה נכון אם זה באמת לא מספיק ולנסות להבין מה הוא באמת מרגיש או שהוא רק עושה לי מניפולציות אני מאוד קשורה אליו ובגלל זה אני לא מוותרת על לישון איתו בלילה למרות שזה מקומם את בעלי אבקש את עזרתך........ אני לא מזכירה את ביתי כי זה נראה לי די והותר להיות איתה מהבוקר עד 17.00 צמודה אליה לתשובתך אודה

שלום לימור, את מתארת תקופה קשה אותה את עוברת, ובה את נאלצת להתמודד הן עם מצבה הרפואי של אמך וכל המשתמע מכך מבחינת הקשר שלכן, והן עם הטיפול בילדייך שאת חוששת שייפגע. נשמע שאת נותנת ככל יכולתך, הן בקשר עם אמך והן בקשר עם ילדייך. מובן שישנן תקופות לחץ שמאפשרות פחות מכפי שהיינו רוצים לתת, אך אין פירושו של דבר שאת לא נותנת מספיק. אם שהותך עם הילד איכותית - זה יכול לספק, גם אם יש תחושה של צורך ב"עוד", שיכולה להיות קיימת גם במצבים יותר אידאלים מזה שאת מתארת. אני מניחה שמצבה הבריאותי של אמך הוא אירוע משברי ולא פלא שמצבך הנפשי "אינו בשמיים" כהגדרתך. אני מאמינה שאת חווה אובדן בקשר עמה, וייתכן שאת מנסה לפצות על אבדן זה בקשר עם בנך, ולתת לו ככל יכולתך (למשל, מאפשרת לו לישון עמכם). יתכן שעזרה מקצועית בתקופה קשה זו תוכל לסייע לך עם כל מה שאת נאלצת לחוות כעת. כל טוב לך, ואני מקווה שמצבה של אמך ישתפר בקרוב, ועמו גם הרגשתך. אור-לי