בני בן 11 תמיד בוכה

בני בן 11 כל מילה שאני מוציאה או מיהו אחר שלא מוצאת חן בעיניו הוא פשוט מתחיל לבכות הדבר הראשון כאשר הוא מתווכח עם מישהו הוא חייב לבכות אני לא יודעת מה לעשות במצב הזה, זה ממש מרגיז,בנוגע ללימודים הוא לא אוהב ללמוד בכלל ואני מרגישה כאשר יש לו מבחנים הוא מרגיש שזה עונש בשבילו ללמוד,למרות שאני מסבירה לו,ומבטיחה לו המון דברים אם יצליח במבחנים אבל ללא שום שינוי,

למנהלת הפורום, בהזדמנות זאת שניתקלתי בבעיה של דליה, אני רוצה "לתפוס טרמפ", גם בני שהוא כבר בן 12 , כל דבר קטן שנאמר לו ולא מוצא חן בעיניו, ישר נפתח כיס הדמעות.הוא נעלב , כאילו הדברים נועדים אליו באופן אישי, סף הרגישות שלו מגיע לשמיים, וגם לי כמו לקודמתי, פשוט נמאס, בא לי לצרוח עליו, "מה אתה ישר בוכה....." "די כבר" ,"נמאס ".(למרות שאני לא עושה את זה , אני "מתעלמת", ולפעמים אפילו כשאחיו מקניט אותו על כך שישר מתחיל לבכות על כל דבר קטן, אני עוד מגנה עליו ועונה לאחיו, "שיבכה, זה מאוד בריא לבכות, זה יופי לבכות, וזה אפילו מנקה את העיניים מאבק......" , אבל בתוכי פנימה , בהחלט בא לי לצרוח . אשמח גם אני לשמע את תגובתך. תודה.

ענת שלום, אשמח לקבל פירוט רב יותר אודות התופעה אותה את מתארת. למשל: מה סוג הדברים מהם נעלב בנך? האם הוא מגיב לעלבון בבכי גם בבית וגם בביה"ס? מי מעורר אצלו במיוחד תגובה זו? האם תוכלי להרחיב את המשפט "מה אתה ישר בוכה.....' 'די כבר' ,'נמאס'"? מה עוד מתעורר אצלך לנוכח הבכי של בנך? ולבסוף, האם הרגישות הזו של בנך מוכרת לך אצל מישהו נוסף מהמשפחה הנוכחית או ממשפחת המקור שלך? אשמח להמשיך לחשוב ולנסות להבין יחד אתך את העניין. אור-לי

דליה שלום, האם תוכלי לומר מה כל כך מרגיז אותך בהתנהגותו של בנך? כמו כן, האם את מזהה התנהגות כזו או דומה אצל מישהו נוסף בבית, כעת או בעבר? אור-לי