ערב טוב

שלום לך, פורום מדהים. אז ככה, זה לא משהו פיתאומי שהילד עושה או שקרה משהו מיוחד רציתי לשתף אותך בתהיות שלי ובמחשבות שלי לגבי הילד שלי שכיום שיהיה בריא בן 2.5 ילד חברותי , חכם, יצירתי, וברוב המיקרים ילד טוב מאוד מין סוג של כימעט מלאך, חוץ משינוי בהתנהגות ביום יום בעיקבות אחות חדשה ששככה הופיעה לו באמע החיים. אבל לא זה העניין, בני שהוא בני הבכור שבו השקענו את הוורידים שלנו, לימדנו אותו דברים, מגיל קטן כל הזמן עודדנו אותו שיבחנו אותו עשינו לו כפיים על כל דבר טוב שעשה, עטפנו אותו בחום ואהבה וכל הזמן אמרנו לו כמה שהוא מתוק וחמוד וחכם. ואני חושבת שאיזשהו מקום עשינו טעות כי זה היה "OVER TO MUCH בדיעבד , נו טוב ילד ראשון. אבל עכשיו אני חושבת שזה די פגע בילד כי ראשית הרגלנו אותו שתמיד מחמיאים לו ושתמיד מתלהבים אם הוא מראה לנו שהוא יודע וזוכר מה שלמד או שלימדנו אותו. ותמיד אנחנו צריכים לדבר אליו יפה ולא בכעס ובצורה עדינה ותמיד להיות עם היד על הדופק כי אם זה לא קורה הילד המלאך הופך להיות מפלצת, ואם לא אמרנו כל הכבוד או יופי על מה שעשה הוא מזכיר לנו שצריך להגיד לו "כל הכבוד"! אני לא מבינה מה אנחנו כל הזמן יכולים להיות נחמדים איתו? אנחנו משתדלים אך לפעמים זה לא תמיד קורה ..(מחמת הזמן, עייפים, עסוקים עם הילדה השנייה וכו'...) .ויחד עם זאת עדיין ממשיכים לתת הרבה תשומת לב. עוד משהו... אם הוא לדוגמא טועה במשהו ששאלנו אותו הוא ממש לוקח ללב כאילו קיבל את הרושם שאנחנו אוהבים וגאים בו רק שהוא מצליח ויודע... למרות שכל הזמן אנחנו אומרים לו שזה לא חשוב לדעת הכל וקורה שטועים/לא מצליחים ואנחנו בני אדם ועדיין אוהבים אותו. בקיצור אני חושבת שכבר יורדת לסוף דעתי, מצטערת שזה כ"כ ארוך, אבל זה ככה יושב לי על הלב. רציתי לדעת איך אני יכולה מהיום והלאה דרך ההתנהגות שלי כלפיו לנסות לשנות את הציפייה שלו מאיתנו וההרגל הזה שהרגלנו אותו לכל הזמן קבלת מחמאות שתמיד נדבר איתו יפה וכו'... די לדעתי זה לא יהיה לו טוב לעתידו. כי הוא יתרגל שכל הזמן מדברים אליו בטובה ושאומירים לו "כל הכבוד ומתלהבים ובחיים האמיתיים זה לא תמיד קורה אני רוצה אנירוצה לשנות את הטעות שלי ושל בעלי מה שמלווה את הילד כבר מגיל מאוד קטן. (יחד עם זאת אני יודעת שזה גם דבר מאוד חיובי בכך שזה הקנה ביטחון לילד שאוהבים אותו ומעריכם אותו ...אבל הגזמנו בזה) מה דעתך?! תודה

שלום דידי, ראשית, תודה על המחמאה לפורום. משמח לקרוא. והנה אנו רואים שגם אני כמו בנך, שמחה להתפעלות ולפירגון, ואני מאמינה שכמונו - כל אחד בעולם. אני לא חושבת שטעיתם במתן עודף של מחמאות וחיזוקים. בתחום זה לא נראה לי שיש "יותר מדי", ובמיוחד בגיל כל כך צעיר כשל בנך. טבעי שפה ושם יש גם דברים אחרים להגיד, ועל רקע שפע כזה של חיזוקים ומחמאות, אמירות עם גוון אחר יכולות להתקבל עם פחות קושי. את אומרת שבנך מאוד מתקשה לקבל אמירות לא מתפעלות, אך אין לדעת מה היה אילו לא חיזקתם אותו עד עכשיו. אולי היה קשה יותר? ככל שילד מתפתח, הוא לומד עוד דברים על העולם ועל התנהלותו בתוך העולם ובקשרים עם אחרים. הלמידה הזו מתרחשת בשלבים. כרגע הילד נחשף למשהו חדש, שלא הכיר ואשר אולי לא היו לו היכולות להתמודד עמו עד כה. אין מנוס מלחשוף אותו בהדרגה ותוך אמפתיה לקושי שלו גם לחלקים הללו של החיים. בהצלחה! אור-לי