גרשין

יש לי שני ילדים ילדה בת שנתיים וחצי וילד בן שנה וחודש אני ובעלי בהליכי גירושין אני עזבתי את הבית כבר 3 חודשים ועברתי עם הילדים אל אמי הילדה הולכת לאביה כל שבת שנייה ואת הילד ביחד עם הילדה לוקח אביהם פעמים בשבוע משעה 5 בערב עד 9בערב הילדה לא הלכה לאביה במשך 3 שבועות רצוף שבת הייתה אצלי שבת נסענו לאילת ושבת הייתה חולה לכן נשארה אצלי השבת האחרונה היא כן הלכה לאביה למשך 24 שעות יום שישי בשעה 6 בערב עד שבת ב6בערב אתמול מוצאי שבת וגם היום אני מרגישה שהילדה אחרת עושה לי דוקה למשל אני אומרת לה בואי לשים טיטול לילה הולכים לשון והאי בכוונה בורחת לי לקוון האחר או אני לוקחת אותה למיטה והיא נמרחת על הרצפה צוחקת ולא רוצה לקום בקיצור חוזרת ממנו שדה מלאת מרץ ושובבות ולי לא מתאים מאחר ויש לי 80 אחוזי נכות וקשה לי איתה ועם התינוק כיצד עלי לנהוג אימה שתבין שאצלי לא לנהוג כך? היום לפני שהלכה לשון החטפתי לה משום שלא הקשיבה לי ואני לא רוצה להגיע איתה למצבים כאלה משום שלמדתי שאז היא עושה לי יותר דווקה

דפנה שלום, נראה לי שהקושי הגדול בהתמודדות עם הילדה נובע בעיקר מהתחושה שהיא "עושה לך דווקא", או לכך שהדבר קרה כשהיא חזרה מאביה. האם הדבר חוזר על עצמו בכל פעם שהילדה חוזרת מאביה או רק אתמול? האם תוכלי לכתוב מה גורם לך לתחושה שהילדה "עושה לך דווקא"? האם זו תחושה שאת מכירה מעוד מצבים עם אנשים נוספים? ולבסוף, אילו סיבות נוספות יכולות להיות בעינייך להתנהגותה של בתך? אור-לי

שלום לא ממש נראה לי שהיא עושה לי דווקה יתכן שטעיתי שהתבאתתי כך היא סך הכול תינוקת קטנה ומתוקה לא יתכן שהיא תהיה מודעת בגיל כזה להלחם נגדי אך קבוע כאשר היא שווה אצל אביה שישי שבת היא חוזרת לא ממושמעת לי וביום יום ימי חול כשהיא חוזרת ממנו היא בסדר כן מצבים שאני מרגישה כאילו שעושים לי דווקה זכורים לי בעיקר עם אבי ילדי כל הזמן שהוא היה עושה דבר מה שלא לרוחי אני הייתי מאשימה אותו שעשה בכוונה

סיבות נוספות לדעתי להתנהגותה של עדי: יתתכן שהיא משתוללת עם אביה וחוזרת לכן במצב רוח שובבי יתכן שמשום שאביה לא מספיק עיקבי איתה ומאפשר לה "לרכב עלו" היא מנסה את הגבולות שלה איתי ואפשרות נוספת שהייתי חסרה לה והיא מנסה למשוך את תשומת ליבי שאהיה איתה