בתי בת ה 4-נתקפת בפחדים אדירים להיות לבד

בתי בת ה 4(יש לי עוד בת שנה וחצי),מזה כמה ימים מפחדת מאוד להיות לבד,היא רוצה ליווי לשירותים(זה היה רוב הזמן),היא קמה אתמול משינה בפחד וביקשה לישון לידנו במיטה,ניסיתי במשך שעה להרגיע אותה ולא עזר וראיתי שהיא מפוחדת לגמרי אז הסכמתי שהיא תישן איתי ועם אמא.היא סיפרה שמפחדת על אמא שיש לה מחלה זמנית.אבל הפחד התחיל עוד לפני זה (אז אמא עדיין לא היתה חולה ממש אבל היתה עסוקה במבחן.אשתי מספרת שלא היה יחס חריג איתה או משהו כזה. איפה שהולכים רצה אחרינו ולא רוצה להישאר בחדר טלוויזייה לבד,אפילו בגינה בבוקר ביקשתי ממנה להביא משהו במרחק כמה מטרים ועם קשר עין ביננו ולא הסכימה. תמיד היו לה פחדים מסויימים אבל ברמה נמוכה ותחת שליטה.בימים האחרונים זה נראה לנו חריף. היא רצה ומסתכלת לצדדים כשהיא נראית מפוחדת. מה עושים?למה זה קורה? אודה על ייעוץ דחוף לנו.

בתי אתמול בת ה 4 שנתקפת לאחרונה בפחדים עשתה צרכיה(קקי לא מים),במיטה בלילה. כנראה שמתוך פחד לרדת מהמיטה.היא רגילה לעשות קקי לבד ובשליטה תמיד אפילו אם היא יושנת ואז היתה קמה ומבקשת לקחת אותה לשירותים.

שלום לך, אתה כותב שבתך חששה מאז ומתמיד מדברים מסויימים ומתאר החרפה במצב. מתעוררת השאלה אם אתה או אשתך נוטים גם כן לדאגה. הכינוי שבחרת הוא "אבא בלחץ", ואני תוהה אם הלחץ הזה ולחצים אחרים עוברים לילדה, ש"מרגישה" שכנראה יש סיבה להלחץ - סיבה מוגדרת (כפי שציינה את מחלת האם) או בלתי מוגדרת. אם זה המצב, חשוב לחשוב על דרכי הרגעה עצמית, כך שתוכלו לשדר מסרים יותר רגועים לילדה. כמו כן, כדאי לעודד את הילדה לבטא את פחדיה: לספר מה היא מדמיינת או לצייר את זה. רצוי ללוות אותה כשהיא פוחדת, לאפשר לה להתנסות ולגעת בדברים - מה שעשוי להקל עליה להבדיל בין דברים ממשיים ודברים שהם פרי דמיונה ואשר מפחידים אותה. באשר לשינה המשותפת - אני חוששת שהדבר עלול לחזק התנהגויות שאולי לא הייתם רוצים לחזקן, לשנות סדרים שאולי כבר הושגו וכן "להוכיח" לילדה שאכן יש סיבה טובה לאפשר לה לא לישון בחדרה. במקום זה אולי כדאי לתמוך בה בחדרה ולהפוך את החדר שלה ליותר "ידידותי" באופן שתיארתי קודם לכן. בהצלחה והחלמה מהירה לאשתך! אור-לי