כל היום במחשב

שלום. אינני יודעת אם הפורום הזה שייך לשאלתי אבל אשאל . בני בן 11 ומרגע שהוא מגיע הביתה עד לשינה הוא במחשב ובטלבזיה . שום דבר לא מענין אותו מלבד שני הדברים האלה , שום עיסוק אחר או שטח אחר או לימודים למרות שהוא מצליח בלימודים מעל לממוצע . יש למשהו רעיון איך מנתקים אותו מהמחשב ומהמשחקים ומושכים אותו לעיסוקים אחרים כי הסיפור נראה לי כרוני וממכר . תודה סמדר המיואשת

כמה מוכר !!!!!בדיוק אותה בעיה....אותו גיל , אותו מצב לימודים..... אני מנסה להלחם בזה ע''י הסברים כמה שזה מזיק לעיניים ולמוח, אומרת שלא מסכימה שיזיק לעצמו. הצבתי תאנים: - הוא בוחר חוג שהוא רוצה, עכשיו הוא התחיל גם לאהוב אותו - הוא קורא ספר לפחות שעה וחצי ביום. - אם הוא כבר במחשב, מציעה לו כל מיני אתרים מפתחים ולא רק משחקים מטומטמים. - אמרתי לו לשים גבולות לעצמו ולהקפיד עליהן, כאשר הוא הקציב לעצמו 6 שעות, אמרתי שזה מוגזם ולכן אני אציב לו גבולות....הצבתי לו שעתיים, הגענו לפשרה - 4 שעות (שזה גם המון אבל אין מה לעשות, לפחות הוא יידע שיש גבול) אבל זה עדיין די כאב ראש לשים לב שהוא עומד בתנאים....

ג'ני שלום, תודה על השתתפותך כמגיבה בפורום. אני מוצאת שהשתתפות פעילה של חברי הפורום עשויה לתרום רבות לפונים ולקוראים ולהרחיב את נקודות ההתבוננות של כולנו. יום טוב, אור-לי

סמדר שלום, אין לי הרבה מה להוסיף על תגובתה של ג'ני אלייך. אני בהחלט רואה מקום להציב גבול מסוים לשימוש במחשב ובטלויזיה, ומוצאת חשיבות עליונה לניסיון לפתח את חייו החברתיים של בנך. לעתים, פעולות כמו צפיה בטלויזיה וגלישה באינטרנט - פעולות הנעשות לבד, הן מוצא של הילד (או המבוגר) מהתמודדות עם תביעות החיים שבחוץ. הן מאפשרות הגנה והסתגרות - מה שעלול להקשות עוד יותר על היציאה החוצה. אנא תני דעתך לסמפטום זה בקונטקסט הכללי של תפקוד הילד, מבחינת חייו החברתיים. בהצלחה רבה! אור-לי

הי סמדר, בצפיה במחשב וטלויזיה יש הרבה למידה, אך הלמידה הזו היא פסיבית. ז"א לילד רק נשאר לבלוע את מה שלעסו בשבילו. יחד עם זאת אנו חיים במציאות כזו שלא ניתן להסיר לחלוטין את הבעיה הזו. לכן מה שנותר לנו זה לזכור שבצפיה מתמדת יש תקשורת בין ילד למחשב/ טלויזיה ולא עם בן אדם-אמא. כדאי להצטרף אל הילד ולנסות לדבר עמו על התכנים מטלויזיה או לשחק ביחד במחשב. זה יוסיף תקשורת בינכם, והוא יראה שגם מבוגרים מצטרפים אל עולמו הפנימי ויטלי פסיכותרפיסט

ויטלי שלום, תודה על תרומתך בנקודת מבט נוספת. כל טוב, אור-לי