אוכל בלילה

שלום! ביתי בת שנה ועשרה חודשים ילדה חכמה מאוד, בוגרת לגילה ומבינה הכל. מזה זמן רב ישנה תופעה של התעוררות בלילה בכדי לאכול. הילדה הולכת לישון בסביבות השעה 20:30 בערב לא תמיד לאחר שאכלה. היא אוכלת בקבוק מטרנה בבוקר כשהיא מתעוררת. בגן היא אוכלת ארוחות בוקר(ביצה סלט). בדרך כלל בקבוק כשהיא מתעוררת משנת הצהרים, לפעמים היא אוכלת איתנו בצהרים מה שאנחנו אוכלים ולפני השינה גם היא אוכלת בקבוק מטרנה לא על בסיס קבוע, לפעמים היא קישקשה ממתקים ושטויות אז היא לא אוכלת בערב. בשעה שלוש ארבע לפנות בוקר היא מתעוררת ומבקשת לאכול בקבוק ,היא אוכלת וחוזרת מייד לישון התעוררויות הלילה שלה לפחות חמש פעמים בשבוע אל אם כן היא ישנה מאוחר יותר בעשר בלילה ואכלה לפני כן, לי ולבעלי יש הרבה מחלוקות בעניין אני טוענת שאין אנו צריכים לתת לה לאכול כי זה הרגל שחייב להפסיק. בעלי טוען שהילדה רעבה וחייב להביא לה לאכול כי הילדה רעבה. שאלתי היא 1.האם צריך להתעקש איתה שאין אוכל בלילה ולתת לה לבכות עד שתירדם????? 2.האם יש דרך אחרת לפתור את התופעה??? זו ילדתינו הראשונה הדבר גורר אותנו להמון ויכוחים מיותרים. אשמח לקבל תשובה בתודה מראש אורית.

הבן שלי בן שנתיים וחודשיים. עד לפני מס' חודשים גם הוא היה מתעורר לבקבוק ומעולם לא התעמתנו איתו. זה הפסיק לבד. בהודעתך את מציינת שהיא לא תמיד אוכלת ארוחת ערב. באופן כללי, מאד חשוב להקנות הרגלי אכילה כבר מגיל מוקדם - לדוג' ארוחות בשעות קבועות פחות או יותר, לא לראות טלביזיה כשאוכלים, יושבים ביחד לשולחן, לא אוכלים ממתקים לפני האוכל וכו'. ייתכן, שהרגלי אכילה נכונים יכולים לפתור את העניין. אני שמתי לב, שכהבן שלי אוכל ארוחת ערב טובה, הוא לא מתעורר בלילה. אם הוא לא אוכל ומתבסס על ארוחת הצהריים בגן ובקבוק לפני השינה, הוא נעשה רעב ומתעורר. לדעתי, במידה ובתך מתעוררת, מבקשת בקבוק ושותה אותו - כלומר זה לא למטרות תשומת לב, יש לתת לה בקבוק כדי שתיהיה שבעה. דבר חשוב נוסף הוא הרגלי השינה מסודרים. כדאי שתיהיה שעת שינה קבוע (20:30 נשמע לי סביר, 22:00 - זה מאוחר מאד). אפשר להתכוונן לשינה ע"י עימעום האור בבית, כיבוי הטלביזיה, קריאת ספר. שיהיה בהצלחה, זיו

אורית שלום, אני שמחה שקיבלת מזיו מענה שלא ניתן לקבלו בפורום זה במתכונתו הנוכחית. כפי שציינתי בעבר, אינני מנחה בפורום זה באשר להרגלי שניה, אכילה, גמילה וכד'. אני מגיבה לשאלות בנושאים אלה כאשר ניתן להצביע יותר בבירור על קשיים בקשר הורה-ילד המתבטאים בבעיות שינה, האכלה וכו'. גם אז - העיסוק הוא בשאלות הנוגעות לקשר ולא להאכלה/שינה/ניקיון וכו'. אור-לי