דוגמא אישית לקויה

אני חוששת שאני נותנת דוגמא אישית ממש לא טובה כמו שהייתי רוצה לתת. אני מאוד מחכנת את בני בן ה - 17 לאחריות ושבוע שעבר נתקלתי במצב מביך. הרגשתי ממש לא טוב והייתי אמורה לתאם תור לרופא רק שבמצב שעוד חצי מדינה מנסה אותו הדבר התיאשתי מהטלפון ולא תאמתי תור ומצבי רק הדרדר. בני ראה בזה חוסר אחריות מוחלט שלי ואמר שלא אומר לו לדאוג לעצמו אם אני לא מסוגלת לדאוג לעצמי. יש בזה משהו ואני די מרגישה שנכשלתי במשימת החינוך הזאת.

אל תקחי את זה כל כך קשה. לא נראה לי שעל זה יפול ויקום דבר. חבל שלא ידעת, אך יכולת למנוע את המצב הזה די בקלות. כיום תאום דרך הטלפון כמעט ולא קיים, לפחות בקופ"ח שלי. היום אני עושה הכל דרך האינטרנט, מתאום תור לרופא, עד משיכת תוצאות בדיקות וכו'... וראי זה פלא, משלומפרית בדימוס נעשיתי אחלה אמא אחראית. צרפתי לך לינק להתרשם כמה קל לאחוז ראש. http://www.clalit.org.il/he-IL

בקר טוב, כל אחד מאיתנו סוטה לפעמים מה"נכון" וה"צודק" וממה שהוא מטיף לו. החוכמה היא לדעת לקבל את הסטיה הזו כנורמלית,כעדות לכך שאנחנו אנושיים.לקבל אותה גם כשהיא קורית אצלי וגם כשהיא קורית אצל מי שעומד מולי - ילד,בעל,חברה... ואת זה רצוי ללמד בראש ובראשונה את עצמך ובהמשך גם את בנך. בהצלחה, מור