הבדלים באהבה לילדים

יש לי שני ילדים - בת 7 ובן 3.5. הילד הקטן נולד לאחר טיפולי הפריה קשים והוא עדין מאוד. אני קשורה אליו מאוד ומרגישה שהוא חלק מהנשמה שלי - אני כל הזמן מחבקת ומנשקת אותו ואומרת לו כמה הוא מתוק, אני לא שולטת בזה בכלל. ואילו אל הבת, אני הרבה פחות קשורה פיזית. אני מידי ביקורתית כלפיה - היא פחות עדינה ממנו, די מגושמת ושמנמונת, כל הזמן מחפשת מה לאכול, יש לי ביקורת כלפי המראה שלה ואני הרבה פחות מנשקת אותה. היא מרגישה זאת ולפעמים באה אלי ומנסה לנשק אותי אבל אני נרתעת. איך אני יכולה למנוע את הפערים ביניהם? אני אוהבת את שניהם אבל ברור לי שיש לי העדפה אל הילד. לפעמים אני קולטת את עצמי אומרת לילד כמה אני אוהבת אותו והיא שומעת ורוצה גם....לה אני לא אומרת ככה, לא יכולה להיות מאולצת....איך מוצאים את האיזון? מה עושים?

צהריים טובים, השאלה שלך נורא הזכירה לי שאלה שנשאלה בעבר. חיפשתי,מצאתי ועכשיו אני רואה שגם שם זו יעל. אז,אני לא יודעת אם זו אותה יעל,אבל אם כן אז כמו שאת רואה,הדברים לא נעלמים עם הזמן מעצמם. סביר שהם רק מסתבכים קצת יותר. לכן,ההמלצה שלי עדיין בתוקף : ). אם זו לא אותה יעל,את מוזמנת לקרא ואם יש שאלות,אני כאן. http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1234,xPG-62,xFT-12170,xFP-12352,m-Doctors,a-Forums.html בהצלחה, מור

וואו, כל הכבוד לך, ממש לא זכרתי את ההודעה ההיא... עבר כל כך הרבה זמן. אבל את צודקת - הדברים לא נעלמים.... הייתי רוצה למצוא דרך לשפר את המצב כך שיהיו לנו יחסים קרובים וחמים ככל שתתבגר.