אמא מודאגת

שלום לך אני אם ל-3 ילדים . בתי הקטנה היא בת 9. היא ילדה יפה , חכמה ומקובלת מבחינה חברתית. היא אהובה על כולם ואנחנו מאוד מפנקים אותה. יש לציין שהיא גם ילדה רגישה. בשבוע האחרון היא החלה לגלות סימנים של דיכאון. אין לה תיאבון. יש לה כאבי בטן ולא מעוניינת ללכת לשחק עם החברות שלה. אני ובעלי שוחחנו אתה והיא אמרה לנו שהיא מרגישה תחושה של פחד. שאלנו אותה ממה, אולי מישהו עשה לה משהו או פגע בה באיזושהי צורה והיא אמרה שלא. היא טוענת שהיא פוחדת שיקרה לי או לבעלי משהו ושאנחנו עובדים קשה ואולי יפטרו אותנו מהעבודה ואולי לא יהיה לנו כסף ואולי ... ועוד כל מיני סיבות שונות ומשונות. כמובן שאנו מרגיעים אותה ואומרים לה שאין לה סיבה לפחד כי אנחנו ברוך השם בריאים ועובדים ואין לנו שום בעיה אבל כל פעם היא מדמיינת לה פחד חדש ונתפסת בו. היום היא אפילו פחדה ללכת לבית ספר כדי שלא תכאב לה הבטן שוב ושהיא תפחד ואני ליוויתי אותה לבית הספר ושוב היא בכתה והיה לה קשה להיפרד ממני. אני מוטרדת מאוד וההרגשה הרעה שלה עברה כמובן אלי כי אני לא רוצה לראות אותה סובלת . היא בוכה המון במשך השבוע הזה ואני ממש לא יכולה לראות אותה סובלת.אני חסרת אונים ולא יודעת מה לעשות ולמי לפנות ואם זה בכלל "גל" כזה שיחלוף כמו שהוא בא כי זה פעם ראשונה שזה קורה לה ושאולי אני לא צריכה יותר מידי להכנס אתה לעניין הזה . אנא עזרתך בדחיפות. בברכה

בקר טוב, קורה לעיתים שילד רגיש קצת מעמיס ומעמיס על עצמו עד שהוא מגיע לנק' שהוא מרגיש שהוא חייב לפרוק. ואז יתכנו כמה ימים של בכי ודכדוך. השאלה היא כמובן האם זה המצב כאן או שמא משהו קצת מעבר.. מה שאני הייתי ממליצה לעשות הוא להשתדל להקשיב קצת יותר בימים האלה,להיות פנוי רגשית אליה,קצת יותר לעטוף. במידה שאכן מדובר בכמה ימים ויש שיפור ,נהדר. במידה שהדבר מתמשך ללא שינוי או חלילה הרעה,כדאי לבדוק יותר לעומק ע"י פניה לעזרה מקצועית. אפשר להתחיל משיחה אצל יועצת ביה"ס. בהצלחה, מור