ילד בכיין? ילד מפונק? מה עושים?

שלום, יש לנו בן יחד, בן 7 וחצי.ילד שמח,חכם,מקסים,מאוד אהוב על הוריו,על משפחה וחברים.בנוסף כל הדברים הנפלאים ילד רגיש מאוד ובדרך כלל לא לצד החיובי.הרגישות בא ליד ביטוי בבכי.בוכה מכל דבר, אבל כל דבר הכי שטותי.ניסינו לדעתי את כל השיטות: 1.להבין מה הבעיה ולנסות לעזור בפתרונה, כמובן הכל מלווה בחיבוקים וקול תומך ורגוע 2. להתעלם -נאמר שאנחנו מתעלמים ממנו ולא אוהבים אותו ובטח אנחנו רוצים שילך מהבית 3. לכועס ולהסביר שילד בגילו לא בוכה משטויות כאלה - תגובה שלו דומה לסעיף 2 רק שהפעם תוספת שבטח אנחנו חושבים שהוא ילד מפגר בבית לא צועקים, לא מרביצים,יש המון אהבה, הילד מקבל את מלוא תשומת הלב. הבכי מתיש אותנו רגשית, גורם לתחושת כשלון ואולי אפילו אכזבה. מה לא בסדר? מה עושים? תודה

בקר טוב, את מתארת בכי שהפך לחלק מהתקשורת בינכם. אני מוסיפה לינק לשאלה דומה שנשאלה כאן (אמנם הילדה שם הרבה יותר קטנה,אבל זה לא משנה). http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1234,xPG-15,xFT-6891,xFP-6937,m-Doctors,a-Forums.html http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1234/xPG/15/xFT/7004/xFP/7004 בנוסף,אני מוסיפה תשובות שונות שנתתי למשפ' מסויימת,לגבי תגובות לילד ופרופוציות http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1234,xPG-60,xFT-16454,xFP-16549,m-Doctors,a-Forums.html http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1234,xPG-60,xFT-26425,xFP-26660,m-Doctors,a-Forums.html לגבי הפרופורציות - חשוב מאד לא לתת לבכי לקחת אתכם למקומות שאתם מרגישים שם חסרי אונים,כי אתם משדרים את זה לילד וזה בהחלט משפיע על תדירות הופעת הבכי. כשהוא בוכה,כדאי להתייחס באפן מאד נק',ממוקד ואפילו קר למה שהוא מעלה.לעומת זאת כשהוא מצליח להגיד את הדברים ללא הבכי (גם אם זה דבר קטנטן),לציין שזה מאד נעים הצורה בה הוא פונה (לא להגיד ישירות על הבכי) ולהתייחס יותר בחמימות ו"נחמדות". באפן כללי,להפסיק להתייחס/לדבר על הבכי. בהצלחה, מור