ילדי בן ה-6 וחצי-הבכור

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

15/03/2007 | 00:40 | מאת: ג'ולי

ילדי בן ה-6 וחצי הוא הבכור מבין שלושת ילדיי.יש לי ילדה נוספת בת 3.5 וילד בן שנתיים. אתחיל בכך שהוא בכיתה א הוא ילד חרוץ,פיקח וסקרן וילד טוב כך גם לפי מה שאומרות מורותיו. הבעיה מתחילה בכך שהוא בתקופה האחרונה "עושה לנו דווקא" כל מה שמבקשים ממנו לעשות הוא מתעלם או שמושך את הזמן בכך שהוא עסוק במחשב,טלוויזיה וכו'. על מנת להצליח להזיז אותו לעשות משהו אני נאלצת להרים את קולי הוא לא מתייחס עד שאני צועקת. ידוע לי שזו דרכו להשיג תשומת לב כאשר יש לו אחים קטנים. ניסיתי להסתדר איתו בדרכים אחרות,אך נראה שאני לא מצליחה לתקשר איתו בדרך הנכונה. עם בעלי המצב אף גרוע יותר הילד מפחד ממנו וכאשר הוא צועק עליו או אומר לו משהו הוא עושה זאת מייד. אני לא מסכימה עם דרכו של בעלי ואף דיברתי איתו על כך כי לדעתי הילד לא צריך לפחד מהוריו. אין לי מוצא מהסבך אודה לך באם תעזרו לי. אני נואשת ויש לי תחושה שבהתנהגות שלנו אנו פוגעים בילד וחבל לי כי סך הכל הוא באמת ילד טוב הוא רק רוצה יותר תשומת לב.

לקריאה נוספת והעמקה
19/03/2007 | 08:48 | מאת: מור וכסמן

בקר טוב, נתחיל מזה שילדים בדר"כ לא "עושים דווקא" סתם ככה. התהליך הוא בדר"כ כזה : ילד מרגיש שצורך רגשי כלשהו אינו מקבל מענה,הוא לא יודע לדבר על זה אז הוא "מראה" את זה להוריו. השאלה היא איזה צורך ? אצל כל ילד מדובר על צורך אחר. תפקידכם הוא למצא מה הצורך. כתבת שלדעתך מדובר ברצון לתשומת לב.יתכן מאד,וחשוב לזכור שהצורך בתשומת לב הוא לגיטימי וחשוב לענות על הצורך הזה. ע"פ מה שאת אומרת,אם הוא יקבל מספיק (לא לפי מה שאנחנו חושבים שמספיק,אלא ע"פ מה שהוא מרגיש) תשומת לב,ההתנהגויות האלה אמורות לחלוף. כשילד כ"כ רוצה תשומת לב,הוא כמובן יעדיף שהיא תהיה תשומת לב חיובית אבל אם אי אפשר לקבל חיובית,הוא יסתפק בשלילית ונראה שזה מה שקורה אצלכם. מה שעושים במקרה כזה הוא המון המון (באפן מוגזם) תשומת לב וחיזוקים כשהוא עושה דבר נחמד/כשהוא ממושמע וקצת אפטיות והתעלמות כשהוא עושה דברים לא נעימים. בעצם מה שאנחנו שואפים לעשות הוא "הכחדה, של התנהגות.כי הרי למה לו להמשיך להתנהג בצורה לא נעימה אם הוא לא מקבל שום רווח מזה. בנוסף,האם יש יום או כמה שעות בהן הוא לבד עם אחד ההורים ואתם פנויים לגמרי בשבילו ? למרות שהוא הכי גדול,צריך לזכור שהוא עדיין ילד קטן והוא מאד זקוק לכם,כולל ללהיות לבד אתכם. כדאי להנהיג זמן מסויים בשבוע שהוא "רק שלו". זה לא צריך להיות הרבה זמן,אבל רצוי שזה יהיה קבוע. בשעתיים האלה אפשר לצאת רק איתו לסרט,או ששני הילדים האחרים ילכו עם אבא/ילכו לסבתא/למטפלת.. ולשחק איתו בבית,להתעניין בתחביבים שלו,להתפנק יחד על הספה מול הטלויזיה... אבל בלי עבודות בית באמצע ובלי טל'. בהצלחה, מור

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות