מכות בבית הספר

שלום, יש לי שלושה ילדים. בני האמצעי הוא בן 11. ילד מקסים חכם וחברותי אולם אינו מטיב להתמודד עם הצקות ומכות. כאשר מרביצים לו הוא בוכה אינו מחזיר חזק למרות שאם היה מעוניין בכך הוא בפרוש מסוגל. כאשר המכות הן בבית הספר הבחירה של בני היא ללכת להתלונן בפני המורה. טעות חמורה כאשר מדובר בבית הספר הנ"ל מאחר והגישה בבית הספר היא שהקורבן אשם בכך שהרביצו לו ואילו הילד המכה הוא חזק ובריא... שאלותי הן: איך לעזור לבני להתמודד טוב יותר עם מכות והצקות - כאן המקום לציין שאין מדובר במצב יומיומי אלא בארוע די נדיר אולם למרות זאת הייתי רוצה ללמד אותו במידת האפשר להגיב טוב יותר על מצבים/מקרים מסוג זה. שאלתי השניה היא איך להגיב מול בית הספר (המורה המחנכת במקרה זה) אשר מאשים את בני בכך שהוא סופג מכות. אשמח לקבל כל רעיון תודה, אמא מודאגת

בקר טוב, אני קוראת את ההודעה ויש לי תחושה שגם עלייך וגם על בנך עובר בדיוק אותו התהליך. בנך מקבל מכות,בוכה ומתכנס בתוכו,את סופגת עלבון מהמורה,מתעצבת ומתכנסת בתוכך. את כותבת "הייתי רוצה ללמד אותו במידת האפשר להגיב טוב יותר על מצבים/מקרים מסוג זה". נסי לחשוב מה היה עוזר לך לעמוד בצורה אסרטיבית מול המורה,לשים לה יפה גבול ולהבהיר לה מה את מצפה ממנה כמורה. אותו הדבר שיעזור לך יכול מאד לעזור לבנך. אני ממליצה בחום,לשבת עם עצמך ,לברר מה מקשה עלייך בעמידה מול המורה ( במיוחד שאת דורשת משהו בהחלט הגיוני),ולהערכתי ברגע שתביני מה הקושי יהיה לך קל יותר להתקדם עם העניין,גם מול ביה"ס וגם בהקניית הכלים לילד. אם לאחר הברור העצמי,תרצי שאמשיך,אני כאן. הרבה בהצלחה, מור

בוקר טוב קודם כל תודה על התשובה המהירה. ראשית לגבי, אין לי כל בעיה להיות אסרטיבית כלפי המורה/בית הספר. ברור לי לחלוטין שאני צודקת ודורשת דברים הגיונים. הבעיה היא שמקרים קודמים של מכות בבית הספר שלא היו קשורות דווקא בבני אלא בילדים של חברים טופלו בצורה כה מטופשת עד כי התחושה שלי היא שצריך מידת "פילפול" כדי להתמודד עם אנשי החינוך הנ"ל. למשל, מקרה של אלימות של אחד הילדים בכיתות הנמוכות גרר בקשה של המנהלת מקבוצת ההורים שילדיהם נפגעו כי ישכנעו את משפחת הילד האלים לעבור אזור מגורים. המנהלת לא הסכימה לטפל בנושא בעצמה!!! אלא רק טענה שזו בעיה של הילדים/ההורים שנפגעו ואם זה מפריע להם שיפעלו בנדון. ולגבי בני. כן פה יש בעיה של אסרטיביות ונראה לי שהכלים שאני מסוגלת לתת לו הינם כלים של מבוגר ואינם בהכרח מתאימים לילד. ודרך אגב הוא אינו מסתגר בעצמו אלא בוכה ומקבל חום עידוד ותמיכה וכן גם הגנה מחבריו הרבים אולם נראה לי כי לבד היה לו הרבה יותר קשה להתמודד. בנוסף מה שמפריע לי זה שמעיזים בכלל להרביץ לו ו/או להציק לו הייתי רוצה לנסות ללמד אותו להקרין יותר עוצמה. דרך אגב לשני ילדי האחרים יש אותה במידות גדושות כך שאני לא בטוחה שההקבלה ביני לבין הבן הנדון היא בהכרח מדויקת. אם ניתן לקבל עצות פרקטיות או רעיונות קונקרטים אודה ביותר ושוב תודה אמא מודאגת