הקאות לפני שינה - עזרתך הדחופה!!!

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

13/02/2007 | 22:44 | מאת: עמית

שלום, ביתנו בת שנתיים וחודשיים מתנהגת למופת במהלך כל היום. עם סיום האמבטיה ו"ההכנות" לשינה היא הופכת למתוחה עד לפני שבועיים (במשך מס' שבועות) היא ביקשה שנשאר עימה בחדר וכל ניסיון לצאת לפני שנרדמה לווה בבכי ובצרחות. לפני שבועיים החלטנו "לעשות מעשה" ולהבהיר לה שאיננו מוכנים לחכות בחדר עד שתירדם, אלא אנו יוצאים עם סיום תהליך ההשכבה. מאותו יום החל תהליך של הקאות (2-4 פעמים בערב) ולאחריו הילדה הולכת לישון למופת ללא בכי. ניסינו הכל: להציע מתנות בבוקר שאחרי במידה ותלך לישון כמו גדולה (לא עזר), להיות אסרטיבים ולהרים את הקול (לא עזר), לתת לה לבכות (עד שמקיאה שוב ושוב), לא עזר. הבעיה הגדולה היא שכיום עם סיום הקראת הסיפורים, היא מקיאה (ללא בכי) באופן מידי. אנו חוששים שמדובר בהפרעה שתושרש אצלה. חשוב לציין כי כדי לרכך את המעבר לשינה, אנו משכיבים אותה "במיטת נוער" שנמצאת בחדר מקריאים לה סיפורים, משוחחים עימה ורק לאחר מכם מכניסים אותה למיטה מלטפים אותה מס' דקות ורק אז מנסים לצאת. איננו יודעים מה לעשות. נשמח לרעיונות, הצעות וכל פתרון נכון כדי לפתור את הבעיה ומאידך לא לגרום לנזק לביתינו. תודה,

16/02/2007 | 23:35 | מאת: מור וכסמן

לילה טוב, כן,גם לי היה העונג לפני שנים להתמודד עם ילדה מקיאה..... אתם מתארים משהו בהחלט מוכר ויש לא מעט ילדים שעושים את זה. כדי לנסות לעזור לכם להפסיק את זה,נצטרך לנהג איזשהו דיאלוג קצר דרך הפורום. אנא ענו על השאלות : 1. "ורק אז מנסים לצאת" - למה הכוונה ב "מנסים" . תארו לי במדוייק איך מתבצעת ההשכבה לישון,השתדלו לכלול אמירות שלכם,של הילדה,זמנים,כניסות ויציאות מהחדר וכו'. 2. איפה היא מקיאה ועל מה. 3. איך היא מגיבה אחרי ההקאה,איך אתם . שוב,נסו כמה שיותר לפרט - מעשים,אמירות וכו'. בעצם אני מנסה לקבל תמונה כמה שיותר מדוייקת. מור

19/02/2007 | 01:57 | מאת: עמית

מור שלום, 1. תודה על התגובה המהירה. 2. צרת רבים...בכל אופן הצלחת לנסוך בנו מעט תקווה 3. מבחינת תהליך ההשכבה הוא מאוד מובנה: a. 19:00 ארוחת ערב סביב שולחן כל המשפחה (כולל אח קטן בן 10 חודשים) b. 19:20 כניסה לאמבטיה (משותפת עם האח) c. בסביבות 20:00 הלבשת פיג'מה ושכיבה על מיטת נוער בחדרה!!!! להקראת 2-3 סיפורים לפי בחירת מעיין. לאחר מכן מכניסים אותה למיטה שלה. d. שיחה קצרה על מאורעות היום 4. בשלב זה מתחיל הקושי, בד"כ רצון למשוך זמן ב"אבא, עוד סיפור" וכיו"ב. a. אנו מלווים את הבקשה בהסבר של "קראנו 2 סיפורים כמובטח" בואי נדבר מעט על היום ותיכף נלך לישון 5. לעיתים זה עוזר ולעיתים, הבכי מתחיל וההקאה מגיעה. 6. פעמים אחרות עצם הכניסה למיטה מתחילה את הבכי וההקאה נעשית במיטה ומיד עם "שליפתה" מהמיטה ההקאה ממשיכה ברצפה. 7. תגובתנו בהתחלה, הייתה התעלמות מהמקרה ויחס "לקוני-טכני" של "בואי נשטוף את הבגדים והפה ונחזור למיטה" – לא עזר 8. ניסיונותינו לדבר על ליבה כגון: "למה את עושה אצת זה? זה נעים לך" גרמו לעיתים לתגובות של "הלם מצד הילדה ושל "לא נעים לי" 9. ניסיונות אחרים של "לנסות לכעוס עד כדי הרמת קול של "מספיק עם ההקאות זה לא נעים" וכן להפשיט אותה ולתת לה להרגיש מעט את קור הלילה באמבטיה בזמן הלבוש – לא עזרו 10. לאחר ההקאה הילדה נכנסת למיטה ובד"כ לאחר פעם-פעמיים של סבבים נוספים, נכנסת למיטה בשקט ללא כל בכי ונרדמת מהר!!! 11. ניסיונותינו לצאת מהחדר מלווים בליטוף מעיין במיטה ואז יציאה אסרטיבית "פתאומית" (ללא היסוס, אשר מזוהה אצל מעיין כחולשה ומלווה בבקשה של "אבא תישאר"). 12. לעיתים תירוצים כמו "יש טלפון", "עמרי בוכה" וכיו"ב מאפשרים יציאה מהחדר אך לאחר כמה דקות הילדה בוכה ומבקשת שנכנס שוב, והסבב מתחיל. 13. חשוב לציין כי ביקשנו מהגננת להעירה לאחר 1.5 שע' שינה בגן (קרי 14:30), כדי לגרום לה להתעייף יותר בערב. העייפות ניכרת בפניה, אך אינה מפריעה לבכי להופיע. עמית

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות