ביטחון עצמי

למור שלום, ביתי בת 4 וחצי ילדה מקסימה חברותית,חמה מאד אוהבת , מעניקה, עדינה מאד, ילדה שמשתפת ויודעת לשחק עם ילדים אחרים. עד היום היתה בגן פרטי (שנה הבאה תיכנס לגן חובה). מאז ומתמיד היתה מתלוננת לעיתים כי יש ילדים המציקים לה.(מושכים לה בבגד, דוחפים אותה וכו') תמיד חיזקנו אותה אני ובעלי בכל דרך אפשרית והתערבנו רק כשבאמת היה צריך (לדוגמא אלימות שחוזרת על עצמה מילד ספציפי). בעיקרון נתנו לנו (השתדלנו לפחות) לתת לה להתמודד. יש לציין שבמרבית המקרים התמודדה יפה מאד. כעת, גן הנוכחי היא נמצאת ישנה ילה שפשוט מציקה לה (לא מתוך רע כמובן). הסברתי לה שאם היא לא תעשה לזה סוף המצב לא יפסיק. יש לציין שאותה ילדה אוהבת את ביתי ומבקשת להתארח בביתנו לא אחת.

המשך.....(בטעות לחצתי אנטר) הצעתי לביתי כי תאיים על אותה ילדה שאם היא תציק לה היא לא תוזמן אליה הביתה. (חשוב לציין שלא מעט ילדים חפשים את חברתה של ביתי, דבר שאושש לאחר שיחה עם הגננת שהסבירה שביתי מאד מקובלת בין הילדים וכנראה בגלל זה מציקים לה) 1. האם זה נראה לך הגיוני שפופולריות מובילה להצקה ? 2. איך מתמודדים ? מתערבים ? מנחים את הילדה איך ומה לומר ? מעירים לילד/ה המציקים ? 3. והכי חשוב ! כיצד ניתן לחזק אותה יותר. לעיתים, כשאני מגיע לגן לאסוף אותה, במו עיני אני רואה איך אותה ילדה מציקה (דוחפת לה אצב לעין...מושכת לה במעיל ....וכו') ואני מ-ח-כ-ה שביתי תגיד משהו והיא פשוט לא אומת דבר!! היו מקרים ששאלתי אם זה נעים לה שהילדה מציקה לה וכשהיתה משיבה בחיוב הייתי אומרת בקול רם (שגם אותה ילדה תשמע) .."אז תגידי לה שזה ללא נעים לך" או לחילופין "תחזירי לה" אך ביתי היתה נאלמת דום ולא מגיבה. מה עושים?

בקר טוב, שאלת הרבה שאלות,אני אנסה לעשות סדר ואם ישארו שאלות,אני אשמח לענות. נתחיל מהפניה לתשובה לגבי איך מנחים את הילדה (אמנם שם מדובר בילדה הרבה יותר קטנה,אבל הרעיון די מובן) http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1234,xPG-58,xFT-1199,xFP-1210,m-Doctors,a-Forums.html לגבי הילדה שמציקה לה,יש לי סיפור - כשהבת שלי היתה בגן היתה ילדה שבמשך תקופה מאד ניסתה למשוך את תשומת ליבה (זו ההגדרה שלי,הבת שלי אמרה - היא מציקה לי) וזה באמת התבטא במן הצקות.כמובן,שהבת שלי מאד כעסה ודיברה על זה גם בבית . באחד הימים כשהיא חזרה והתחילה לספר מה עשתה אותה הילדה,שאלתי את בתי האם יש סיבה נוספת שבגללה יתכן שהילדה מציקה ולא סתם כדי לעצבן (אני התרשמתי שהילדה לא יודעת פשוט איך יוצרים קשר בצורה אחרת.זה לא נבע מרוע לב או רצון להכעיס),הבת שלי העלתה כל מיני סיבות ותוך כדי שיחה היא נזכרה שיומיים לפני זה יצאנו מהגן אחרי הילדה ואימה וראינו שאימה של הילדה מתנהגת בצורה מאד דומה לאיך שהילדה מתנהגת בגן,מה שמאד צרם לבתי. מכאן,הגענו לשוחח על כך שיתכן שהילדה לא מכירה משהו אחר וזו הדרך שלה למשוך את תשומת ליבה של בתי. הצעתי לה שלמחרת בבקר,איך שנכנס לגן,עוד לפני שלילדה יהיה צ'אנס להתחיל להציק בתי תגש ותציע לה לשחק יחד. את לא תאמיני איך זה עבד נפלא. לעיתים ילד מציק כי הוא לצערי לא מכיר דרך אחרת. אם את מתרשמת שזה המקרה,נסו להתמודד עם הבעיה מכיוון אחר. כדאי להסביר לבתך את זה לבתך ולבקש ממנה לעזור לילדה ללמוד איך מבקשים קרבה. פשוט לעשות לילדה מודלינג. מקווה שזה נתן כיוון התחלתי להתמודדות,כאמור אם יש עוד שאלות,בשמחה. ודרך אגב,היום אם אני מנסה לתת פירוש מהסוג הזה כשהילדה שלי חוזרת עם סיפור כלשהו הביתה,התשובה שאני מקבלת - נו,אמאאאא,אני לא עובדת סוציאלית,אני לא חייבת להבין את כולם... ככה זה כשהם כבר לא בני 5 - 4 אלא בני 10 : ). בהצלחה, מור