בוקר... עולה שוב הבוקר...

יש לי ילדה בת 4 ושמונה חודשים (בת יחידה). מצד אחד, היא בוגרת מאוד. ילדה מאוד מבינה. אנחנו מגדלים אותה בהרבה סבלנות וכבוד הדדי,ומשיגים שיתוף פעולה איתה ללא צעקות עונשים וכו', אלא ע"י הסברים. אבל הבקרים.. בבקרים היא אחרת.היא לא מוכנה להתלבש (כמובן יש את הימים שהיא מתלבשת לבד, או מתפנקת ונותנת שילבישו אותה). כמעט כל יום זה מגיע לבכי. אני כמובן ממהרת לעבודה. ניסיתי להסביר לה - שתבין (כמובן בשפה שלה). כששאלנו אותה לאחר מכן - מדוע לא רצתה להתלבש - היא ענתה להיא לא יודעת למה. היא מספרת שכייף לה בגן. מהצוות אני יודעת שהיא מאוד רגישה. איך אפשר לפתור את הבעיה בבקרים ? איך אפשר להוריד את רמת הרגישות שלה ? אשמח לעצות...

דנה אני בת 14 אבל מבינה בדברים הללו.... דבר ראשון הבת שלך כמו כל הילדות בגילאים הללו גם אחותי מתפנקות ואח"כ כשהם חוזרות מן הגן שוכחות את זה....ושמחות... פשוט תני לה עכשיו קצת חופש עצמאות גם בבית שתשחק לבד ואז היא תלמד להיות יותר אחראית ובוגרת תנסי את זה... דבר שני אני עכשיו בבי"הס שלי בבת ים ויש לי עבודה על ילדים תהיתי אם תוכלי לעזור לי בזה... תכתבי לי את ההתפתחות של הילדה שלך... מגיל חודש עד עכשיו פליזזזז תכתבי לי לפרום או לאימייל שלי אני מזה חייבת את זה לעבודה ובהצלחה עם הילדהההההה אני מחכההה........ ספירווווושששששש

צהריים טובים, למיטב זכרוני יש תשובה לשאלה מאוד דומה שנשאלה בפורום. אנא קראי אותה, ואם יש צורך בתוספות,אשמח להוסיף. לגבי הרגישות - כל אחד קורה לדבר אחר רגישות. אני אשמח אם תסבירי יותר למה את מתכוונת ואיך בא לידי ביטוי. בנוסף,למה הרצון לשנות את המצב ? האם רמת הרגישות שלה מפריעה לדעתך לתיפקוד שלה,פוגעת בה בדרך כלשהי ? מחכה, מור.

לדעתי הרגישות שלה מתחילה להפריע לה. בגן, כל נגיעה של ילד בה (אפילו קטנה ומיקרית) היא ישר בוכה. חברה כועסת עליה, היא נפגעת מאוד. יש לי הרגשה שזה נובע מהיותה בת יחידה.אין לה מישהו להתמודד איתו בבית. גם מפגשים עם ילדים אחרים לא ממש מועילים. החשש שלי הוא שזה עלול להפריע לה במסגרות פחות מגוננות.