אח מתבגר שרומז על פרישה מביהס

היי, אני אתחיל ברקע המשפחתי: אנחנו 5 אחים (בת 30, אני בת 27, בן 24, ותיאומים בן ובת בני 15). כעיקרון אנחנו משפחה מסורתית ואני ,אחותי הגדולה ואחי-למדנו בבתי ספר חילוניים כל חיינו. כשאחיי התיאומים נולדו היה להורי קשה והם שלחו את אחיי הקטנים לגן של שס ומשם לביס של שס. חוצמזה שאבא שלי התעקש שהם ילמדו בדתי. המסלול בביהס הזה של שס היה שהבנות עד כיתה ו והבנים עד כיתה ה. הרמה היתה ממש נמוכה בביהס הזה. הבת מבין התיאומים סיימה כיתה ו ובגלל הרמה הנמוכה שבה למדה, נילחמנו להכניס אותה לביס דתי ברמה מאד גבוהה והצלחנו. שם היא פיתחה מעין חרדת לימודים מסויימת בגלל הלחץ הנוראי ולכן בתיכון היא בחרה לעבור לביס חילוני וכך היה. אין איתה בעיות מיוחדות למעט החרדה שכבר כמעט ונישכחת לה. לגבי התיאום השני, הוא סיים יסודי בכיתה ה והמשך המסלול היה בישיבה. אמא שלי לא הסכימה (וגם אנחנו האחים לא הסכמנו) ולכן הוא עבר לביס דתי אחר שהיה מוכן לקבל "ניצול" של שס להשלים כיתה ו. כשהוא סיים כיתה ו הוא עבר אוטומטית לחטיבה דתית ברמה לא משהו בכלל (בלשון המעטה). לאחר כשנתיים סגרו את ביהס הזה ואז שוב חיפשנו לו מקום ללמוד כיתה ט ולהשלים את החטיבה. הצלחנו להכניס אותו לישיבה שהוא רצה שהיא יחסית ברמה גבוהה. הבעיה שם היתה שיש סיווג לילדים: הילדים הקולים, שלא לומדים, והילדים החננים, שלומדים. אחי מטיבעו הוא ילד רגיש מאד (!) אבל ניגרר ולכן הוא התחבר לצד הלא טוב. את כיתה ט הוא סיים בציונים גרועים מאד!!! מיד גם הבנו שהחברים שאליהם הוא התחבר הם לא משהו. בסוף שנה הוא לא רצה להישאר שם והחליט לעבור לחילוני כמו אחותו התיאומה. הבעיה היתה שהרמה הלימודית שלו היתה ממש נמוכה והוא נאלץ לעבור מבחני קבלה. הוא ניסה ב - 2 בתי ספר ולא התקבל. האופציות שיחידות שנשארו לנו היו לשים אותו בתיכון של ילדים תת רמה (אם בהתנהגות ואם ברמה הלימודית) או להשאיר אותו כיתה בחטיבה חילונית ברמה טובה על מנת שישפר ציונים. לאחר שיחות אנחנו הסכמנו יחד איתו להישאר כיתה ולעשות הכל על מנת להיכנס לתיכון טוב. הוא באמת היה ברוח חיובית, סיפר על בנות בכיתה (עד עכשיו היה רק עם בנים), יותר כיף לו ויותר מעניין. נתנו לו שיעורי עזר במתמטיקה ואנגלית והכל היה בסדר. לא מזמן היתה אסיפת הורים וראינו שכל הציונים שלו עומדים על 55-60. ניכנסנו להלם. לא ידענו איך לתפוס את עצמינו. בשבת האחרונה הוא היה אצל אחותי הגדולה וסיפר לה שלא מעניין אותו ושהוא בירר מתי אפשר לפרוש מלימודים בלי בעיות והוא יודע שעד כיתה ט הוא חייב ללמוד כדי שלא יזמנו את ההורים , ושלא אכפת לו ללמוד מכונאות רכב וכל מיני דיבורים שתמיד שמענו מהחברים שלו ולא ממנו. מכל הסיפור הזה אני רוצה לספר את הצד שלי... אני ממש אובדת עצות. אחי תופס ממני ה"חכמה" בבית ותמיד מנסה להשוות עצמו אלי (יש לי תואר בכלכלה ותמיד אני עוזרת לתיאומים במתמטיקה ובעבודות). בתחילת שנה הוא היה מתקשר אלי שאעזור לו אבל תמיד שהייתי יושבת איתו הוא היה מתיש אותי כי זה היה נמשך שעות. פעם אחת הוא התקשר אלי לגבי עבודה שיש לו להגיש ביום למחרת והוא אפילו לא התחיל אותה.צעקתי עליו שהוא תמיד מחכה לי ולא מנסה לבד ומאז הוא לא מתקשר אלי. אני אציין רק שאני נשואה וחוזרת הביתה מאוחר ומותשת מעבודה. כל חיי לקחתי את עול הלימודים שלהם עליי כי אחותי התחתנה בגיל מוקדם ואני הפכתי להיות האחות הבכורה. אני יודעת שיש לו ראש ואני יודעת שאני יכולה להשפיע עליו אבל אני מרגישה שהכל יצא מכלל שליטה. הוא חזר לטייל עם החברים המופרעים שלו והוא שואב מהם המון. הוא ילד שפשוט הרים ידיים. אמרנו לו שהשנה הכל תלוי בו ולא נעשה עבורו מלחמות אם הוא לא יתאמץ יותר השנה. ירדנו עליו כל כך קשה שהוא פשוט רוצה לפרוש כי קשה לו. אני לא יודעת מה לעשות. ההורים שלי מאד חלשים בעניין החינוך שלהם. אמא שלי היתה בסוג של דיכאון אחרי לידת התיאומים ואנחנו כל הזמן היינו הבנות שגידלו אותם בפועל. זה לא היה כך איתנו , האחים הגדולים . איתנו אבא שלי היה קשה ועם מילה בבית ואמא היתה מחנכת ואיכפתית. בחינוך של התיאומים אבא שלי הפך לאדיש ולא מעניין אותו כלום ולאמא לי כבר אין כח להתעסק עם זה. עכשיו סיימתי שיחה עם אמא שלי לגבי האח הקטן ונראה שהשיחות שלנו מתפוגגות לאחר כמה שעות. אני חייבת עצה: - מה לעשות כדי להרחיק אותו מהחברים? - מה לעשות כדי לגרום לו להיפתח אליי ולהחזיר אותו למסלול? - מה לעשות כדי להעלות לו את הביטחון? - שאנחנו נחליט עבורו או שניתן לו לקחת אחריות על חייו (כי עד עכשיו השארנו את האחריות בידיו והוא פשוט "פורש")? אני חייבת עצות... הסיפור הרבה יותר מורכב וניסיתי לתמצת הכל אבל אני חייבת עזרה.

ערב טוב, אני קוראת את ההודעה שלך ומצד אחד מאד מתפעלת מהרצון והנכונות שלך לעזור לאחיך. מצד שני,אני שואלת את עצמי איך מרגיש נער כשאחותו "נלחמת עליו" (או יותר נכון נחלמת עבורו,שיצליח) במקום שהוריו יעשו זאת ?. במהלך ההודעה את חוזרת שוב ושוב על היחס האדיש מצד ההורים,על התחושה שבאיזשהו מקום הם הרימו ידיים,הם ויתרו מראש. נסי לעמוד במקומו של אחיך,מה לדעתך המסר שהוא מקבל מההורים ? מה התחושה ? (במיוחד לאור זה שאת אומרת שאיתכם,הגדולים,ההורים היו שונים) . אני כמובן לא מכירה את אחיך ויכולה רק להעלות השערות,אבל יתכן שחלק מההדרדרות שלו היא בדיקה מה צריך לעשות כדי שההורים "יתעוררו" ? צריך לזכור שגם תשומת לב שלילית,היא תשומת לב,וילד שמרגיש שמיואשים ממנו,שקצת מוותרים עליו,יעדיף ברב המקרים תשומת לב שלילית מאשר לא לקבל בכלל תשומת לב. את הילד לא מעניין שהורייך כבר מבוגרים ואולי עייפים ושיש להם ילדים בוגרים ו...,מבחינתו הוא אחד ויחיד והוא זקוק להם. את כותבת על הדימוי העצמי הנמוך שלו.אני שואלת את עצמי,מה הוא מקבל מהסביבה שיכול להוביל לדימוי עצמי אחר ? . תפיסה של נער מתבגר היא בדר"כ מאד פשוטה - הם (ההורים) לא נלחמים/מתמודדים/משתדלים,ז"א אני לא מעניין אותם,אני לא מספיק חשוב להם. ואם אפילו להוריי אני לא מספיק חשוב (שוב,אני לא אומרת שזה נכון,אני מניחה שכך זה נראה בגיל 16 - 15),הדרך לדימוי עצמי נמוך,די קצרה. את כותבת - "השארנו את האחריות בידיו והוא פשוט "פורש"" - לפי מה שאת כותבת,הוא בעצם מתמודד כמו שההורים מתמודדים איתו. גם הם פרשו ומבחינתו זה מה שהוא מכיר. לגבי החברים - נסי להבין על איזה צורך (רגשי בדר"כ) עונים החברים האלה.רק כשמבינים על איזה צורך,אפשר לנסות למצא תחליף שיענה גם הוא על אותו הצורך,במקום החברים. "מה לעשות כדי לגרום לו להיפתח אליי ולהחזיר אותו למסלול" - אני מעריכה שככל שתוכלי יותר לשדר לו שאת מקבלת אותו כמו שהוא (גם אם את לא מסכימה למעשיו),שאת לא שופטת אותו ושאת כאן כדי לתמוך בו,הוא ירגיש יותר קרוב אלייך. לגבי להחזיר אותו למסלול - יתכן שכדאי לשקול התערבות מקצועית ורצוי שלפחות אחד מהורייך יקח בזה חלק. מקווה שהצלחתי איכשהו לענות על כל מה שהעלת,שיהיה הרבה בהצלחה ואשמח לשמוע איך אתם מתקדמים, מור

tyurtkiyutuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuttttttttttttttttttttttttttttttttttttuttttttttttttttttttttttttttttttttuttutttjutyuttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttittttttttttttttttttttttttttttttttttiiiiittiitiitttttttttttttttttttttttttttttttiiiittttttttttttttttttttiiitttttttttttttttttttttttitititttttttttttttttttttttttttittttttttttttttttttttttttitttttttttttttttttttttttttttittttttttittittttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttttt77777kyoyityuogsikukovauuv!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!iyuyu6hgtuyhhyuutiiiyuituriuufiuuiyiohiiugtyfyygdyyyyurdhyhjjhuhfuruuuitjg rjfhjg jfhfgbbhgyrsssssssssssjjjjjjjjjjjjjjj ujjjjj j j jj j jj j j j j tvhuty gfg bfyu6 g tgu vj b098uyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyykfffffffffffflllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllll ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,mnnnnnnnnnnnnnnnnnnnnnnnnnnnnnb fds