התמודדות-לבד...

שלום-רב! ניפרדתי מבעלי לפני כחודש וחצי..כעט אני ושי,חיים לבד,בבית חדש.שי בן 10 וחצי,בכיתה ה".שי בן יחיד שהגיע אחרי הרבה שנים של סבל.. את הפרידה,אני רציתי וייזמתי..שי מבין זאת ,יפה מאד,ומוציא עלי,הרבה מאד:כעסים,התפרצויות,ובעיקר,מדבר לא יפה,בחוצפה... אני מתמודדת איתו לבד.אומנם אבא שלו,מעורב במה שקורה,אך הוא לא איתנו..ואני צריכה,רוצה,להסתדר לבד.. שי ילד,מאד רגיש..ונבון.גם לפני הפרידה,לא היתי מרשה להתייחס לא יפה,אך עדין,היתי במקום שמוותר,ורך,ומרגיע,מפני שאבא של שי,היה מגיב חזק,ואימפוליסיבי,וצועק.והרגשתי את הצורך,להיות במקום המאזן... היום הדברים שונים,ואני רואה כמה קשה לי,לתת לו את הגבולות,בדרך נורמלית... אתמול,ישבתי לשוחח עם שי,ואמרתי לו,(ברוח-טובה) שהסתיימה תקופת ההסתגלות,ומהיום,ניגמר,זהו,הוא חייב להתנהג יפה,לדבר-יפה,ולעשות את החובות שלו-כמו שיעורי-בית.. היום,יש דרישה גבוה מאד בב"ס,לכיתה ה",ויש לו המון עבודות,והוא בקושי יושב..יש לו חוג של כדור-רגל,3 פעמים בשבוע,מגיע רק ב6 הביתה,ואין לו חשק\כוח לעבוד...המון עימותים יש לי איתו,סביב הנושא...והוא גם "תחמן"...שי,תלמיד מצויין(בד"כ) ילד מאד נבון.. גם בב"ס,יש איתו בעיות משמעת....היא עצבני מאד...שי הולך לטיפול-דרך מישחק,פעם בשבוע...שזה עוזר,ומקל עליו. אני רוצה עזרה בשני המישורים: בחוצפה,ובשיעורי-בית... אני אישית,לא מאמינה בעונשים..ולא יודעת בדיוק,איך לתת לו את הגבול-שמדבר\מתייחס,כאילו מגיע לו הכל...מה לתת עונש על מה שאוהב:טלויזיה..מישחקים?? זקוקה לעצה-דחוף! תודה -מראש... רוזי.

ערב טוב, את כותבת - "שהסתיימה תקופת ההסתגלות". אני מבינה שעבורך נפתח עכשיו פרק חדש שדורש ממך לסגל התנהגות שונה,אבל מצבו של הילד מאד שונה ממצבך וחשוב שתביני את זה. מבחינת הילד לא הסתיימה "תקופת ההסתגלות" וסביר שיקח לא מעט זמן עד שהוא יצליח לעבד את השינוי. חודש וחצי זה מעט מאד זמן. אני מעריכה שככל שירגיש שיש ממנו דרישה או ציפיה "להמשיך בחיים",להסתגל כמה שיותר מהר וכו',כך יגבר הקושי. כשילד חווה גרושים חשוב שההורים יקבלו עזרה מקצועית שתכוון אותם ותתן להם כלים להתמודד עם מה שעובר על הילד. בצורה הזו אפשר לשלב את הצד האמפטי,התומך,המקבל את הקושי והאבדן שהילד חווה ואת הצד של החוקים והגבולות. אני ממליצה בחום (בכל מקרה של גרושים),שתפני ליעוץ מקצועי על מנת שתוכלי לעזור לילד לעבד את השינוי ולהסתגל למצב. הרבה כוחות ובהצלחה, מור