הבנות מנצלות את מצבי הבריאותי

יש לי בנות 12-17 ולי יש דלקת פרקים אני לא מצליחה לקבוע מילה בבית. הם פשוט היום לא מסוגלות לשמוע אותי בכלל .פשוט אנטי זה לא מילה. נימאס לי מאוד מאוד.אני מיתיאשת אני לא עובדת וכל משימה בבית קשה לי. א. אף אחד לא קבע שהם חיבות לעזור לי בבית. אבל אני מאוד קזוקה לעזרה. מרוב שלא הישלמתי עם המחלה פרקים. אני מקבלת כדורים למצבי רוח ודיכאון כי לא טוב לי בחיים. בקיצור מכעיס אותי שהם כלום כלום לא עושות.בקושי חדר שלהן. אוכלות עוזבות שום סדר יום.אחת בעית קשב וריכוז והיפרית.והשניה מיבחני ם לחוצה מאוד מהלימודים בצורה מוגזמת מאוד. עם יש לה מיבחן. היא מוכנה ללמוד שעות שעות ואחר כך עצבנית.בקיצור גם בעלי בזמן האחרון עצבני הוא אומר לי שהכל זה בגלל. אנכנו מטפלים ברווחה. אבל תיסלחי לי אין שום עזרה לדעתי. מה אני עושה אני לא מצליחה לקלוט ולקבל הסברים איך להתמודד . כאילו שאני תינוקת.בגלל הבית קשה לי קשה לי למרות רק כשאנכנו בחוץ לבית כולנו רגועים ושלוים.אני לא לחוצה מבלגן שהבית לא מסודר. לא לחוצה מלהכין אוכל.תביני הגעתי למצב של זיכרון מעכשיו לעכשיו לא זוכרת. בגלל כל הזמן שהראש שלי במחשבות.אני רושמת כל יום מה להכין ומה לעשות על דף תעזרו לי ואין לי כסף מי יכול לעזור לי בעלי לא בעד שום טיפול.הוא אומר שכלום לא יעזור לי

בקר טוב, אני מצטערת,אבל אני לא ממש רואה דרך שבה אפשר לעזור דרך פורום במקרה כמו שאת כותבת. אם את מרגישה שאת לא מקבלת עזרה ברווחה,יתכן שכדאי לנסות לדבר עם מנהלת הלשכה ולבדוק מה כן אפשר לעשות. מכיוון שציינת שאת מקבלת טיפול תרופתי נגד דיכאון יתכן שכדי לבדוק את האפשרות של טיפול אצל העו"ס בתחנה לבריאות הנפש בה את מטופלת. יתכן שהיא תוכל לעזור יותר מאשר הרווחה. בהצלחה, מור