בן 4

בוקר טוב יש לי ילד בן 4 ותינוק בן 3 חודשים. הילד הגדול מטריד אותי במס' מישורים שהם התנהגותיות וחברתיות. במישור ההתנהגותי אני מבינה שהסיבה להתפרצויות הכעס והזעם שלו נובעים בעיקר בגלל הולדת אחיו. אני מנסה להיות קשובה ולתת לו תשומת לב כמה שאני יכולה. מה שמדאיג אותי זו בעיה חברתית שצצה לה למרות שיכול להיות שהיא קיימת כבר תקופה ארוכה ורק עכשיו זה הדליק לי אור אדום.

שמתי לב שהוא תלותי בחברים שלו. יש לו חבר בגן שהוא קשור אליו, לדעתי, בצורה מוגזמת. כשאני לוקחת אותו לגן הוא יבכה ולא ירצה שאני אלך עד שאותו חבר יגיע. הוא חסום רגשית בפני חברים אחרים כי הוא רוצה לשחק רק עם אותו חבר למרות שאותו חבר לא מרגיש כך כלפיו בצורה כל כך קיצונית. מפריע לי גם שהוא מחקה כל חבר שהוא משחק איתו, אפילו אם הוא יותר קטן ממנו. לדוגמא: אם החבר ירוץ לאבא שלו ויחבק אותו ברגל גם הבן שלי ירוץ לאבא שלו ויחבק אותו ברגל. כבר קרה כמה פעמים מחברים שונים שאמרו לו שהם לא רוצים להיות חברים שלו והוא בא אליי בוכה שהוא כן רוצה להיות חבר שלהם. זאת הפעם הראשונה שאני נתקלת בבעיה חברתית. בד"כ אמהות היו מתקשרות אליי הביתה ומזמינות אותו לשחק עם הילדים שלהם. אני חייבת לציין שהשנה הוא עבר לגן חדש וקצת קשה לו עם זה. הילד שלי אינטליגנטי מאוד, הוא אוהב לשחק עם ילדים אחרים ואוהב שמגיעים אליו הביתה. אני משתדלת להזמין חברים אליו מאותו גן כדי שיתקרב אליהם. מה יכולה להיות הסיבה שהוא מגיע למצב שילדים אומרים לו שהם לא רוצים להיות חברים שלו? (למרות שהגננת אמרה לי שבגן הוא משחק יפה עם הרבה ילדים שונים) מדוע הוא מחקה כל הזמן את ההתנהגות שלהם והאם זה נורמאלי? יכול להיות שהכל נובע מהולדת אחיו? האם כדאי לבקש עזרה מקצועית?

בקר טוב, קשה לי להאמין שמה שאת מתארת הוא תוצאה של הולדת האח (דרך אגב,את מוזמנת לקרא ב"שאלות ותשובות" משמאל את החלק - אח חדש,זה יכול לעזור בהתמודדות). לגבי החברים - נסי להיזכר האם בגילאים צעירים יותר (ויתכן שגם היום),נהגת לשכנע אותו לעשות דברים ע"י השוואה עם ילדים אחרים. לדוג',"בא נלך הביתה" הילד - "לא רוצה" את - "תראה גם דני ושרון ו.. הולכים". כמובן שכל הורה משתמש בהשוואה כזו מדי פעם. השאלה היא עד כמה.האם נהגת לשכנע אותו ללכת לישון,לאכל,להשאר בגן,להתנהג "יפה" ע"י השוואה לחברים. במידה שבאמת היה שימוש רב בהשוואה,יתכן שזה מה שמוביל לחיקוי. מה אפשר לעשות ? 1. כאמור,לא להשוות ולא לשכנע ע"י "שימוש" בחברים. 2. ללמד את הילד לא רק מה לא לעשות ,אלא גם מה כן. ז"א,אם אומרת לו שאת מבינה שהוא רוצה להיות חבר של אורי אבל זה לא נעים לאורי שהוא הולך אחריו,הסברת לו מה לא לעשות.השאלה היא מה כן ? את צריכה לעזור לו ללמד דרך אחרת. לכן אפשר להמשיך את המשפט - במקום ללכת אחריו,אתה יכול להזמין אותו לשחק בקוביות.. 3. לבדוק מה קורה בבית . את מתארת ילד שקצת "מנדנד" (מצטערת,אני לא מוצאת מילה אחרת) לחברים ובגלל זה הם מתרחקים ממנו.נסי לראות האם הילד מחקה מישהו מבוגר שנוהג בדרך דומה (אם כי פחות קיצונית). האם אבא/אמא/סבא/סבתא... גם קצת כופה את עצמו על הילד או אפילו קצת "מנדנד" לילד (מתוך רצון טוב ואהבה,אבל עדיין משהו שהילד יכול לחוות קצת כנדנוד). אני הייתי מתחילה מהבדיקה וממתן כלים חליפיים לילד. רק אם לא הייתי רואה שינוי תוך חודשיים שלושה הייתי פונה לעזרה מקצועית. בהצלחה, מור