חרדת אסלה

אפרת יקרה אני מיואשת, התכתבנו בעבר (לפני חודשיים, בערך), הצגתי את הבעייה של בני בן השנתיים ושמונה שגמול כבר ארבעה חודשיים, שולט יפה בפיפי, גם בלילה ומעולם לא עשה קקי בשירותים או בסיר, תמיד בתחתונים ומסרב שנשים לו חיתול. אפרת כל מה שרשמת עשינו, התעלמנו, הראנו שהנושא לגמרי לא מעסיק אותנו, ה"תמזנו עם החרסינה" כשישב בשירותים וכלום לא עוזר. האמת נמאס לי. נראה לי שההתעלמות והעדינות שאני אומרת לו כל פעם מחדש "בפעם הבאה תצליח, חמוד" רק נותנת לו לגטימציה שזה מקובל ואפשרי להמשיך לעשות בתחתונים. וחשוב לי שתדעי שלך אני כותבת שנמאס לי אך לילד אנחנו לא מראים זאת. מה עושים? נמאס לזרוק תחתונים ולהתקל במצבים לא נעימים מחוץ לבית, מתי זה עובר? ואייך? הוא כל כך חכם ומבין עניין, קשה לי להבין למה הוא מתקשה כל-כך? אודה לך מאוד אם תחזירי אלי שוב אולי עם עצות חדשות או לפחות עידוד. תודה.

צהריים טובים, אני מניחה שהתכוונת אליי ( או שטעית בפורום?)... : ). צר לי,אני לא זוכרת באיזו שאלה מדובר,אנא צרפי לינק לשאלה ששאלת בעבר ואתייחס. תודה, מור

בקר טוב, שימי לב שמאז הפעם הקודמת עבר בסה"כ חודש עד כתיבת ההודעה החדשה וכבר שוב "נמאס". את כותבת שהילד לא מרגיש שנמאס לך. צר לי,אבל במיוחד כשמדובר בילד נבון,אנחנו לא מצליחים להסתיר את התחושות שלנו. ילדים לא צריכים את החלק המילולי כדי לדעת מה אנחנו באמת מרגישים. אם את יודעת שנמאס לך,גם הילד יודע. כמו שכתבתי כאן כבר המון פעמים - רק כשבאמת באמת באמת,תהיי מסוגלת להעביר את השליטה לילד ,זה יקרה. כל עוד זה יתפס כמשהו "בעיתי",כמשהו שהוא "עושה לך". כל עוד תשלי את עצמך שאת יכולה להאיץ את הקצב,זה יהיה תקוע. את כותבת - "הראנו שהנושא לגמרי לא מעסיק אותנו" - אין צורך "להראות",יש צורך באמת ! לא להתעסק בנושא. אם בשעות 5 - 3 את מראה שזה לא מעסיק אותך,אבל בשעה 11 בלילה כשהוא כבר ישן,זה כן מעסיק אותך,זה לא יצליח. בעיות בגמילה,הן בעצם מאבק שליטה.יש כאן שני צדדים שנלחמים על השליטה. הילד לא ירפה מהמאבק הזה,את תהיי חייבת להרפות ,אחרת תמשיכו להאבק. צר לי לאכזב,אין ילד שלא מסוגל להגמל,יש הורה שלא מסוגל מספיק "לאבד שליטה" כדי לאפשר את זה. אני נורא נורא מצטערת (באמת מכל הלב) שיצאה לי תשובה לא הכי נעימה,מקווה שאת מבינה שזה באמת מתוך כוונה טובה... : ). בהצלחה, מור