לא מדבר איתי

מור בוקר טוב, בני הבכור בן שנתיים ו11 חודשים..אני חוזר בשעות הערב מהעבודה והוא מקבל תמיד את פניי בכעס.אני כל היום מצפה לראות אותו והוא פונה אליי ואומר לי לא להתקרב אליו וחוזר מספר פעמים על העובדה שהוא לא אוהב אותי. הוא ממש צועק עליי שאני אניח לו. ובכלל הוא מאוד קשור לאישתי,אם אני לוקח אותו לטייל הוא מיד בוכה שהוא רוצה את אמא ,כאילו לא נוח לו בחברתי. ואני נותן לו חום ואהבה ואני לא מבין מה אני עושה לא כשורה שאני זוכה ליחס כזה. כ"כ הייתי רוצה שהוא יהיה קשור אליי כמו לאישתי...אני משחק איתו , אוהב אותו מה עוד אפשר לעשות ובכלל איך מגיבים לתגובות כאלה?

צהריים טובים, אני אנסה להעלות מס' כיוונים,ראה אם משהו מזה מדבר אלייך. 1. מה הילד משיג ע"י ההתנהגות הזו ? לפני שאתה ממהר לענות - כלום.,כדאי לבדוק מה התגובה שלך ושל אשתך כשהוא מתנהג כך (האם אתה מנסה לשדל אותו ? האם אתה מאוד כנוע באותה סיטואציה? האם אשתך מאוד מגנה על הילד? האם מתחיל דין ודברים בינך לבין אשתך?...). ז"א,לתגובה של הסביבה יש משקל מכריע בהמשכיות התגובה. 2. נסה למצא הבדלים בין היחס שאתה מפגין כלפי הילד,לבין היחס שאשתך מפגינה כלפיו. זה יכול לעזור לבדוק האם יש איזשהו שדר ממך כלפי הילד,שלילד לא נוח איתו (אפשר לפעמים לראות את זה אצל סבתות שהילד לא כ"כ רוצה ללכת אליהן כי הוא מרגיש שהן חונקות אותו מרב אהבה או קצת נדבקות אליו). 3. מרבית הילדים אומרים בשלב כזה או אחר - "אני לא אוהב אותך". שוב,תגובת הסביבה היא מה שתקבע אם זה ימשך או לא. 4. האם היחסים בינך לבין אשתך הם יחסים קצת תחרותיים (לאו דווקא בנוגע לילד,אלא בכלל). אתה מוזמן לענות האם משהו מזה מתחבר אלייך ואיך,או שלא ואשתדל לעזור. בהצלחה, מור

איך אני אמור להגיב כשהוא אומר לי זאת?