לא רוצה ללכת לגן

שלום רב ! אני ילדה אם לילדה בת כמעט 4 ותינוקת בת 3 חודשים. ילדתי בת ה- 4 מסרבת ללכת לגן. השנה היא החלה בגן טרום חובה, ומהיום השני לגן היא כבר שואלת מתי יגמר הגן ומתי לא תצטרך ללכת יותר לגן. השאלות חוזרות על עצמן מידי ערב לפני השינה, ואף בבוקר. בשעות הבוקר הילדה משתפת פעולה, מתלבשת ולוקחת את חפציה לגן, אולם כשמגיעים לגן היא מסרת להפרד ממני. אומנם אין סצנה של בכי הסטרי אך יבוב קל ובקשות ותחינות כי לא אלך ואקח אותי עימה. לשאלותיי מדוע אינה רוצה ללכת לגן טוענת היא שמשעמם לה בגן והיא לא רוצה ללכת לשם יותר. אחרי הגן הילדה נשארת במסגרת של צהרון, באותו הגן, ודווקא את המסגרת הזו היא אוהבת. לדעתי זה בגלל שבצהרון ישנה סייעת מאד מאד חמה ואוהבת, כאשר ביתי אהובה עליה במיוחד והדבר עוזר לה מאד. ביתי אף מספרת לי שהיא תמיד יושבת לידה בפעילויות ועוזרת לה לסדר את הגן וכד'. אינני יודעת כיצד להתמודד עם הנושא, שכן אין לי תשובות לביתי ששואלת אותי כל הזמן מתי לא תצטרך כבר ללכת לגן, והרי השנה רק החלה ויש עוד שנה נוספת של גן חובה... אציין כי גם בשנה שעברה שהיתה בגן פרטי לא אהבה ללכת לגן והיו קשיי פרדה בבוקר אך לא שאלה מעולם מתי יגמר כבר הגן, למרות שגם שם טענה שמשעמם לה. כנראה שישנה גם השפעה מסויימת מכך שאני ילדתי לאחרונה ונוספה לה אחות קטנה.

צהריים טובים, אני אענה על שני הערוצים שהעלת הקושי האוביקטיבי ללכת לגן והקושי בעקבות לידת האחות. לגבי הקושי האוביקטיבי - אנא קראי בעמ' זה את - בת 4 לא מפסיקה להתבכיין ולא רוצה ללכת לגן ואת - חוסר בטחון. לגבי לידת האחות - בהחלט יתכן שזה מוסיף. במיוחד אם את חוזרת הביתה עם האחות והיא "מפסידה " אותך בכך שהיא נשארת בגן. אני ממליצה דבר ראשון,לקרא ב"שאלות ותשובות" משמאל את החלק - אח חדש. כמו שתראי יש שם דרכים לתגמל אח גדול על כך שהוא הגדול שאיתו אפשר לעשות דברים שעם הקטן אי אפשר. כאן,חשוב לקשור את זה לנשוא הגן. לא במובן של - אם תלכי לגן אז... אלא - זכויות וחובות. משהו כמו - "את כבר לא תינוקת את צריכה ללכת לגן" ובהזדמנות אחרת - "את כבר לא תינוקת אז איתך אני יכולה ללכת לסרט".ז"א,את לא תקשרי במפורש בין הזכויות לחובות,אלא היא תבין את ההקשר מתוך דברייך. בהצלחה, מור