לא רוצה ללכת לגן

יש לי ילד בן חמש וחצי וילדה בת שנה וחצי. הגדול היה עד גיל שלוש בבית. בגיל שלוש נכנס לגן של משרד החינוך. בגיל 4 עברנו דירה למושב ואחותו נולדה הוא עבר גן והתאקלם שם מצויין, בתחילת השנה עבר לגן בוגר וגם שם התאקלם נהדר והיה מבסוט. אחותו יונקת מלא נמצאת איתי בבית, ואין כוונה להכניס אותה בשנה הקרובה למסגרת. לפני שבוע וחצי התקשר אלי בוכה מהגן שהוא רוצה לבוא הביתה והוא מתגעגע, הלכתי לקחת אותו והוא אמר שהוא לא רוצה ללכת לגן כי הוא מתגעגע אלינו, בשיחות נוספות הוא אמר כי הוא מרגיש כי לא אוהבים אותו כי הוא בגם ואחותו בבית ואתמול אמר לי כי רוצה להיות בגיל של אחותו כדי שיוכל להיות בבית, אנחנו אומרים לו כי גם הוא היה בבית בגילה, יש לציין כי הוא היה עם אביו וסבתו ואני למדתי ועבדתי. עד לפני שבועיים טיפלתי בבית בעוד שתי בנות עם הקטנה והפסקתי לפני שבוע כשראיתי שזה מפריע לקטנה וגם לו. (כתביתי לך על זה אם את זוכרת). נכון לעכשיו הוא בוכה כל בוקר בכי נוראי, הוא לא מוכן ללכת לישון בלילה כדי שבבוקר הוא ישן ולא ילך לגן, כרגע הוא נשאר בוכה בגן הגננות אומרות שהוא נרגע די מהר ואח"כ הוא מבסוט וגם הוא אומר שהוא אוהב את הגן והוא פשוט מתגעגע אלינו הוא ילד חכם ונבון מקפי גילו מאוד רגיש וצריך את ההרגשה שאנחנו לצידו. סליחה על האורך ותודה מראש

ערב טוב, אני בהחלט זוכרת אותך מהפעם הקודמת ושמחה שחזרת :). מה שקורה לבנך קורה להרבה ילדים.מה אפשר לעשות : או אפילו לפני זה - מה אין טעם לעשות - אין טעם להסביר לו שגם איתו זה היה כך או כל הסבר אחר. לא מדובר במשהו שמגיע אצלו מהראש אלא מהלב ולכן אין טעם לפנות לראש אלא ללב. 1. לקבוע פעילות שנעשית אך ורק איתו,כי הוא גדול,באפן קבוע. ז"א,לקבוע שביום x הולכים איתו קבוע ל... והקטנה לא יכולה לבא אתכם כי "היא קטנה מדי וזה ממש לא מקום לקטנים,והיא רק תפריע...". חשוב שהוא ירגיש שהוא מרוויח מזה שהוא גדול וזה אפילו בא קצת "על חשבון" הקטנה.אם זה לא יבוא "על חשבונה",זה לא יהיה אפקטיבי. (את מוזמנת לקרא גם את התשובה על קנאת אחים).בנוסף,ממש להגיד לו את המשפט שבגלל שהיא קטנה זה לא מקום בשבילה ועוד יותר טוב אפילו שישמע אותך אומרת לגורם שלישי (אבא,חברה,סבתא...) את המשפט בזמן שבו את כביכול "בטוחה שהוא לא שומע",שישמע !. 2. אפשר להשאיר אותו יום אחד בבית,ולדאוג לעשות את כל העבודות הכי משעממות בעולם ביום הזה,כך שיחסית לזה,הגן יראה כמדהים. כשהוא יתלונן שמשעמם לו,להגיד שאת באמת מבינה אבל ככה זה כשהוא בגן,את עושה את כל עבודות הבית וזה באמת משעמם אבל אין ברירה.לא להגיד מפורשות -אתה רואה איזה כיף לך שאתה הולך לגן,כמה משעמם בבית.כמה כיף בגן,שם יש עם מי לשחק. הוא צריך להגיע לזה לבד. 3. כדאי מאוד לא לספר לו על דברים מרתקים שעשיתן בזמן שהוא היה בגן. דרך אגב,אפשר לעשות את הדברים במקביל ואפשר לבחור לעשות רק את 1,3. 2 לבד יהיה פחות אפקטיבי לדעתי. מקווה שנתתי רעיונות, מור.

ודה על התשובה המהירה. ניסנו להשאיר אותו בבית ו"לשעמם" אותו לא ממש עבד, הוא רצו לעזור לי לשטוף וכו, קשה לי מאוד לקחת אותו איתי לבד מפני שהקטנה מאוד מחוברת אלי ולא רגילה להישאר אם אחרים מלבד אבא שלה וגם לא להרבה זמן בגלל שהיא יונקת מלא. גם שניסיתי לקחת אותו איתי או שהוא לא רוצה לבוא כי אין לו כח או שהוא רוצה שהיא תבוא איתו ואם היא לא באה הוא לא הולך. כשלקחתי אותו לסרט לאחרונה בהפסקה הוא רצה שהיא ואבא יבואו לראות אותו וכאמרתי שהיא קטנה והיא לא צריכה לבוא לסרט אז הוא בכה ואמר שהוא רוצה לצאת מהסרט וללכת. נקודה נוספת וחשובה אותה פיספסתי קודם היא שאנחנו מתחילים לבנות בית במושב אחר מה שאומר שהוא יצתרך לעבור שוב ולהתחיל כיתה א לא עם החברים הנוכחים, כמובן שאני מתכוונת לקחת אותו להישוב ולהכיר לו את הילדים שיעלו איתו אבל יש עוד זמן. כאשר עברנו דירה זה היה מלווא בטראומה מצדו מפני שאביו ואני נפרדנו לתקופה של חודשים בה גרתי איתו אצל ההורים שלי ואביו גר במושב לבד וראה אותו כל יום לאחר הלידה הדברים הסתדרו ביננו וחזרו לגור ביחד אבל לדעתי הזכרון של המעבר מתקשר אצלו לטראומה ויכול להיות שיש קשר בין הכל. מקווה שלא עשיתי סלט. ושוב תודה על התשובה.

ודה על התשובה המהירה. ניסנו להשאיר אותו בבית ו"לשעמם" אותו לא ממש עבד, הוא רצו לעזור לי לשטוף וכו, קשה לי מאוד לקחת אותו איתי לבד מפני שהקטנה מאוד מחוברת אלי ולא רגילה להישאר אם אחרים מלבד אבא שלה וגם לא להרבה זמן בגלל שהיא יונקת מלא. גם שניסיתי לקחת אותו איתי או שהוא לא רוצה לבוא כי אין לו כח או שהוא רוצה שהיא תבוא איתו ואם היא לא באה הוא לא הולך. כשלקחתי אותו לסרט לאחרונה בהפסקה הוא רצה שהיא ואבא יבואו לראות אותו וכאמרתי שהיא קטנה והיא לא צריכה לבוא לסרט אז הוא בכה ואמר שהוא רוצה לצאת מהסרט וללכת. נקודה נוספת וחשובה אותה פיספסתי קודם היא שאנחנו מתחילים לבנות בית במושב אחר מה שאומר שהוא יצתרך לעבור שוב ולהתחיל כיתה א לא עם החברים הנוכחים, כמובן שאני מתכוונת לקחת אותו להישוב ולהכיר לו את הילדים שיעלו איתו אבל יש עוד זמן. כאשר עברנו דירה זה היה מלווא בטראומה מצדו מפני שאביו ואני נפרדנו לתקופה של חודשים בה גרתי איתו אצל ההורים שלי ואביו גר במושב לבד וראה אותו כל יום לאחר הלידה הדברים הסתדרו ביננו וחזרו לגור ביחד אבל לדעתי הזכרון של המעבר מתקשר אצלו לטראומה ויכול להיות שיש קשר בין הכל. מקווה שלא עשיתי סלט. ושוב תודה על התשובה.

ודה על התשובה המהירה. ניסנו להשאיר אותו בבית ו"לשעמם" אותו לא ממש עבד, הוא רצו לעזור לי לשטוף וכו, קשה לי מאוד לקחת אותו איתי לבד מפני שהקטנה מאוד מחוברת אלי ולא רגילה להישאר אם אחרים מלבד אבא שלה וגם לא להרבה זמן בגלל שהיא יונקת מלא. גם שניסיתי לקחת אותו איתי או שהוא לא רוצה לבוא כי אין לו כח או שהוא רוצה שהיא תבוא איתו ואם היא לא באה הוא לא הולך. כשלקחתי אותו לסרט לאחרונה בהפסקה הוא רצה שהיא ואבא יבואו לראות אותו וכאמרתי שהיא קטנה והיא לא צריכה לבוא לסרט אז הוא בכה ואמר שהוא רוצה לצאת מהסרט וללכת. נקודה נוספת וחשובה אותה פיספסתי קודם היא שאנחנו מתחילים לבנות בית במושב אחר מה שאומר שהוא יצתרך לעבור שוב ולהתחיל כיתה א לא עם החברים הנוכחים, כמובן שאני מתכוונת לקחת אותו להישוב ולהכיר לו את הילדים שיעלו איתו אבל יש עוד זמן. כאשר עברנו דירה זה היה מלווא בטראומה מצדו מפני שאביו ואני נפרדנו לתקופה של חודשים בה גרתי איתו אצל ההורים שלי ואביו גר במושב לבד וראה אותו כל יום לאחר הלידה הדברים הסתדרו ביננו וחזרו לגור ביחד אבל לדעתי הזכרון של המעבר מתקשר אצלו לטראומה ויכול להיות שיש קשר בין הכל. מקווה שלא עשיתי סלט. ושוב תודה על התשובה.

ודה על התשובה המהירה. ניסנו להשאיר אותו בבית ו"לשעמם" אותו לא ממש עבד, הוא רצו לעזור לי לשטוף וכו, קשה לי מאוד לקחת אותו איתי לבד מפני שהקטנה מאוד מחוברת אלי ולא רגילה להישאר אם אחרים מלבד אבא שלה וגם לא להרבה זמן בגלל שהיא יונקת מלא. גם שניסיתי לקחת אותו איתי או שהוא לא רוצה לבוא כי אין לו כח או שהוא רוצה שהיא תבוא איתו ואם היא לא באה הוא לא הולך. כשלקחתי אותו לסרט לאחרונה בהפסקה הוא רצה שהיא ואבא יבואו לראות אותו וכאמרתי שהיא קטנה והיא לא צריכה לבוא לסרט אז הוא בכה ואמר שהוא רוצה לצאת מהסרט וללכת. נקודה נוספת וחשובה אותה פיספסתי קודם היא שאנחנו מתחילים לבנות בית במושב אחר מה שאומר שהוא יצתרך לעבור שוב ולהתחיל כיתה א לא עם החברים הנוכחים, כמובן שאני מתכוונת לקחת אותו להישוב ולהכיר לו את הילדים שיעלו איתו אבל יש עוד זמן. כאשר עברנו דירה זה היה מלווא בטראומה מצדו מפני שאביו ואני נפרדנו לתקופה של חודשים בה גרתי איתו אצל ההורים שלי ואביו גר במושב לבד וראה אותו כל יום לאחר הלידה הדברים הסתדרו ביננו וחזרו לגור ביחד אבל לדעתי הזכרון של המעבר מתקשר אצלו לטראומה ויכול להיות שיש קשר בין הכל. מקווה שלא עשיתי סלט. ושוב תודה על התשובה.

ודה על התשובה המהירה. ניסנו להשאיר אותו בבית ו"לשעמם" אותו לא ממש עבד, הוא רצו לעזור לי לשטוף וכו, קשה לי מאוד לקחת אותו איתי לבד מפני שהקטנה מאוד מחוברת אלי ולא רגילה להישאר אם אחרים מלבד אבא שלה וגם לא להרבה זמן בגלל שהיא יונקת מלא. גם שניסיתי לקחת אותו איתי או שהוא לא רוצה לבוא כי אין לו כח או שהוא רוצה שהיא תבוא איתו ואם היא לא באה הוא לא הולך. כשלקחתי אותו לסרט לאחרונה בהפסקה הוא רצה שהיא ואבא יבואו לראות אותו וכאמרתי שהיא קטנה והיא לא צריכה לבוא לסרט אז הוא בכה ואמר שהוא רוצה לצאת מהסרט וללכת. נקודה נוספת וחשובה אותה פיספסתי קודם היא שאנחנו מתחילים לבנות בית במושב אחר מה שאומר שהוא יצתרך לעבור שוב ולהתחיל כיתה א לא עם החברים הנוכחים, כמובן שאני מתכוונת לקחת אותו להישוב ולהכיר לו את הילדים שיעלו איתו אבל יש עוד זמן. כאשר עברנו דירה זה היה מלווא בטראומה מצדו מפני שאביו ואני נפרדנו לתקופה של חודשים בה גרתי איתו אצל ההורים שלי ואביו גר במושב לבד וראה אותו כל יום לאחר הלידה הדברים הסתדרו ביננו וחזרו לגור ביחד אבל לדעתי הזכרון של המעבר מתקשר אצלו לטראומה ויכול להיות שיש קשר בין הכל. מקווה שלא עשיתי סלט. ושוב תודה על התשובה.