בני הבכור

בני הבכור בן 12 נמצא בתקופה של המון לחצים וחרדות משיעורים ומבחנים ולאחר שפנינו לבית-הספר המצב השתנה לטובה אבל המצב בבית איתו מאוד רגיש כל הזמן כעסים צעקות אי שביעות רצון מצידו. דיברנו עם רופאת הילדים ואמרה שיש קשר לגיל בגרות למרות שהגיע מוקדם. רציתי לדעת יותר איך להתנהג איתו בתקופה הזו של החיים (תקופת גיל הבגרות שלו).

צהריים טובים, דבר ראשון,גיל 12 הוא לא גיל מוקדם לגיל ההתבגרות. היום יש כאלה הטוענים שגיל ההתבגרות מתחיל מגיל 9 . אני אתן הסבר כללי על גיל ההתבגרות בתקווה שזה יעזור,עם זאת מכיוון שמדובר בגיל "רגיש" והוא רק בתחילתו אני מציעה במקרה שהקשיים איתו ממשיכים,לשקול פניה ליעוץ (אפשר גם בלעדיו..). גיל ההתבגרות הוא בעצם תקופת מעבר.זו תקופה של לא פה לא שם. מצד אחד,הוא כבר לא ילד,מצד שני עדיין לא מבוגר.קצת מזכיר את גיל שנתיים כשאז הוא כבר לא תינוק אבל עדיין לא ילד. גיל ההתבגרות הוא הגיל שבו יש הכי הרבה שינויים - פיזיים,רגשיים,קוגנטיביים.והרבה פעמים הנער/ה לא יודעים כיצד להתמודד עם כל השינויים.כ"כ הרבה שינויים,עלולים להפחיד. זה הגיל שבעצם מתחילה להתפתח זהות עצמית - מי אני?מה אני שווה? מה אני רוצה להיות? עמדות,תפיסות... השדר כלפי הסביבה הוא מאוד מבלבל - מצד אחד,אני מספיק גדול,תנו לי עצמאות,תנו לי להסתדר לבד ומצד שני (זה עולה בשיחות אישיות עם מתבגרים) צורך מאוד גדול בגבולות,בחיזוקים מהסביבה,בהרגשת ביטחון,בהבעת אמון מהסביבה. ז"א, החכמה היא לתת לנער/ה להתנסות,למצא את הדרך שלו,להפוך לעצמאי אבל גם להיות שם בשבילו,להקשיב,לקבל,להפחית בגישה שיפוטית,לתמוך ובמידת הצורך להגביל. אני מציעה לך לקנות ספר שמדבר על גיל ההתבגרות (יש היום המון).אני מאוד אוהבת את הספר - אוף, גוזל / עלי כ"ץ (איני יודעת אם עדיין אפשר לקנותו) משום שהוא נותן המון דוגמאות שהורים יכולים להתחבר אליהם והוא מאוד בגובה העיינים. מקווה שנתתי קצת מידע,אם תרצי לשאול משהו ספציפי יותר,אני פה. מור.