למור- אני מיואשת!!!

הי מור זה בנוגע לכך שבני קשור יותר לבעלי.. זוכרת? אז היה שיפור וביומיים האחרונים זה ממש החמיר!!! אני כבר לא יודעת מה אני לא עושה טוב ביום שישי באו המשפחה של בעלי אלינו לארוחת ערב. הילד לא רצה להתקרב אליי! כל פעם שלקחתי אותו לידיים הוא בכה ורצה לאבא שלו. כל הערב אבא! אח"כ הוא הלך קצת לאח של בעלי שהוא מאוד אוהב. אבל אמא... אין! וגם היום הוא לא רוצה אותי!!! מה קורה כאן? בעלי נכנס לשירותים והוא רודף אחריו בבכי. זה לא אמור להיות הפוך?

צהריים טובים, לכל אדם (ובתוך זה,לכל ילד),יש את הימים שבא לו x ולא בא לו y או בא לו להיות עם זה ולא עם אחר,וזה בסדר גמור. אני לא רואה בזה שום אסון. אני מעריכה שככל שתראי שזה יותר מפריע לך או שיותר תנסי למשוך את תשומת ליבו ככה הוא פחות ירצה להיות איתך. צר לי מעבר לכך,אין לי מה להוסיף בנושא. אם העניין עדיין ממשיך להפריע ,אולי כדאי לשקול פניה ליעוץ. בהצלחה, מור