הדימוי העצמי של הילד על רקע הרבה פרגון וחיזוק וקצת

לאשתי ולי יש בת מדהימה - בת 3 שנים. מיום היוולדה זכתה בתנו להמון תשומת לב, פרגון, חיזוק, מילים טובות בכלל, ובפרט (מה שרלוונטי לעניין זה), אמירות שלנו אליה עד כמה היא מיוחדת, יפה, מקסימה, מדהימה, קסם וכו', וכו', וכו' - והכל גם על רקע מודעותינו, עד כמה חשוב טיפוח הדימוי העצמי של הילד, בפרט בשנותיו הראשונות, ובראש ובראשונה באמצעות הוריו. היום, כשרמת התקשורת בינינו לבין ביתנו גבוהה יותר, כחלק ממשחק ביני לבין בתי, לא לעיתים קרובות מידיי (פעם בשבוע שבועיים), אני גם אוהב "להקניט" אותה במילה "מכוערת", שנאמרת בטון מאד אוהב וחמוד (בטח שלא תוקפני וגס), כחלק ממשחק שבו בדרך כלל יש גם התרסה שלה "אני לא", ואז, מהר מאד, יש גם הרבה צחוק, גלגולים על המיטה, חיבוק ואהבה ובטח חיזוק שלי אליה שהיא "הילדה הכי יפה בעולם". אישתי סוברת ששימוש במילה מכוערת, גם במינון ובדרך הזאת, עלול לפגוע בדימוי העצמי של בתנו לטווח הארוך ולא מוכנה שאעשה זאת, מה שכמובן יוצר חילוקי דעות בינינו, מכיוון שאני סבור שהיא לוקחת את הכלל, שביסודו מאד ברור לי, למחוזות קיצוניים ובלתי רלוונטיים לטעמי. רציתי לנסות ולשמוע מפי מומחים, האם יש מחקרים שיכולים להעיד שגם במינון נמוך וכחלק מהקנטה מתריסה, שמלווה בצחוק, שימוש במילים כאלו עלול לפגוע בדימוי העצמי של ילד ? אודה לתשובתכם.

צהריים טובים, מחקרים ? אין לי מושג. תוכל לחפש באינטרנט או בספריה. דעתי ? במידה שהדבר נאמר אחת ל.. וברור שהילדה מבינה את "הבדיחה" שבעניין,קשה לי להאמין שהדימוי העצמי שלה יפגע מכך (באפן כללי,צריך לעשות קצת יותר מאשר מילה בודדת כדי להרוס דימוי עצמי). אבל... אם זה כ"כ מפריע לאישתך,אולי כדאי לחשוב על מילה אחרת ? לא כי זה כן/לא הורס דימוי עצמי אלא "סתם" מתוך התחשבות בבן הזוג... ? מור