ילדה בת 8.5

שלום, בתי בת 8.5 ילדה פקחית נבונה וחברותית. אתמול פשוט נקרע לי הלב... בתי בכתה ג', ניגשה אליי אתמול ואמרה לי אמא אנחנו צריכים להכין עבודה בקבוצות ואין לי עם מי להכין את העבודה... שאלתי מה עם חברותייך? היא השיבה שכולן כבר התארגנו בקבוצות ולה לא נשאר עם מי לעשות ופשוט פרצה בבכי קורע לב . הייתי בהלם מדובר בילדה חזקה שמעולם לא התלוננה בפניי על בעיות חברתיות. התקשרתי לאמא של חברה מהכתה שמאוד מעורבת... הבנתי שיש כמה חבורות בכתה כמה בנות שמתגוררות בשכנות והאמהות חברות וכך יצא שהבנות גם כן, בתי ועוד כמה הן מהמתנדנדות... שאלתי אותה עם מי היא רוצה להכין העבודה והתקשרתי לילדה דיברתי איתה וביקשתי שיצרפו את בתי לקבוצה הילדה הסכימה מיד ובתי ממש הודתה לי. האם נהגתי נכון שהתערבתי? הודעתי לבתי שאני מסכימה לארגן בביתנו ערב כיף לבנות הכיתה בתקווה לקירוב לבבות. האם תוכלי להמליץ לי על דרכים נוספות? שכן לי בתור ילדה מעולם לא היו בעיות כאלו. תודה!

צהריים טובים, אני מעריכה שאם שאלת - האם נהגתי נכון...,יש לך איזשהן ספקות בקשר לכך. אני אנסה להסביר מה היתרונות ומה החסרונות בגישה שנקטת,כך שתוכלי לענות לעצמך על השאלה הזו... יתרונות - זה קצר,מוביל לפתרון מהיר,משקיט את הלב שנקרע. בעצם תוך כמה טלפונים,הענינים שבים לסדרם ו"הכל בסדר". אין לבבות קרועים,רעידות אדמה... חסרונות - את פועלת במקום הילדה ועלול להווצר דפוס שבו במקום שתלמד להתמודד ולפתור בעיות בעצמה,תוך כדי שימוש בכוחותיה,היא פונה אלייך כדי "שתסדרי את הענינים".תלות כלשהי. כשאנחנו מלמדים ילד לפתור בעיות אנחנו בעצם מעודדים אותו להאמין בעצמו,להרגיש שהוא מסוגל להתמודד,מטפחים עצמאות,דימוי עצמי גבוה... מה כן אפשר לעשות במקרה כזה ? דבר ראשון,לקחת נשימה ארוכה ולהגיד ללב שלנו - תרגע.מרבית הילדים (גם המקובלים והחברותיים ביותר מתמודדים עם רגשות כאלה בתקופות מסויימות). להקשיב לילדה,לגלות אמפטיה להרגשה המאוד לא נעימה שלה ("בטח הרגשת מאוד לא נעים כשנשארת ללא קבוצה..."),לתת לה להביע את תחושת חוסר האונים,את הפגיעה את ה....שלב הבא,לשאול מה את חושבת שכדאי לעשות ? לתת לה להעלות אלטרנטיבות (למה לתת לה ? כי - 1. הרבה פעמים ילדים הרבה יותר יצירתיים במגוון האלטרנטיבות שיש להם,ממבוגרים. 2. כי זה משאיר את השליטה במצב אצלה ולא אצלך.3.כי זה מלמד דרך של קבלת החלטות. 4.כי זה מאפשר לה לבחור מתוך אלטרנטיבות שמתאימות לה.הדגש הוא על ה - לה.).לבדוק יתרון וחסרון של כל אלטרנטיבה,ולתת לה לבחור את המועדפת עליה תוך כדי עידוד ואמונה גדולה שלך בכוחותיה. אני יודעת שזה נשמע ארוך. בתכל'ס זה יכול לקחת 10 דק' בפעם הראשונה שניה שלישית ואח"כ ברב המקרים הילד יודע לעשות את זה לבד תוך 2 -3 דקות. לגבי ערב בביתכם - אין בעיה עם זה שהצעת.הילדה יודעת שזו אפשרות וכרגע אני לא הייתי ממשיכה לשוחח על כך.אם הילדה תרגיש צורך,היא תפנה אלייך. למה ? כי סה"כ,לפי מה שאת מתארת מדובר בילדה שאין לה בעיות חברתיות ואין צורך לשדר כאילו אנחנו עושים הכל כדי לשפר את המצב (צריך לשפר/לשנות כשיש קושי/בעיה... אם אין חבל לשדר לילדה כאילו יש). שאלת על דרכים נוספות - שוב,מכיוון שאני לא מוצאת על פי דברייך שום בעיה במצבה של הילדה אני לא אציע דרכים. לדעתי,עשית די.עכשיו החוכמה היא לחזור לשגרה ולראות מה הילדה תבחר להעלות... מקווה שעניתי על השאלה, מור.