ילד בן 2.8
דיון מתוך פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
שלום רב יש לי ילד בן 2.8 ילד מקסים שובב נבון ומלא אנרגיות.הוא הולך לגן מגיל 9 חודשים ובגן כולם אומרים שזהו ילד זהב-אין איתן שום בעיות. הבעיות מתחילות כאשר הוא רואה אותי -את אמו: הוא מתחיל לנדנד ולייל ולבקש לעלות לידיים וללכת לחדר שלו ולשחק איתו וכד' עכשיו מתארחים אצלנו גיסתי עם בתה בת 5 והיא לוקחת את שניהם מהגן והולכת לטייל.היא מספרת שעד שטני הגעתי הבייתה הוא היה בשקת לא עשה רעש ראה טלויזיה.ברגע שבגעתי הבייתה-180 מעלות.אותו הדבר עם סבא וסבתא ו עם אביו. אבל אני לא מפנקת אותו יותר מדי-אני כן משחקת איתו אבל לא מרשה לו לילל כי זה מעצבן אותי ואני מעירה לו. ואני כן שמה גבולות ואני כן עומדת על המילה שלי והוא יודע שאם אני אומרת "לא" לא יעזור לו הבכי. ועדיין המצב מתהפך ברגע שהוא רואה אותי. מה אני לא עושה נכון ואיך אתם מסבירים את התופעה? מה אני יכולה לעשות כדי לתקן את המצב? תודה למשיבים
שלום אילנה, נשמע שיש לך ילד באמת מקסים . העובדה שהוא קופץ עלייך מיד כשאת מגיעה היא כייף. הילד מבקש את תשומת ליבך. הוא התגעגע אלייך. הוא רוצה שתשחקי איתו ושתהיי איתו בגלל כל הזמן הזה שנעדרת. הוא מילל כי הוא יודע שכך מקבלים תשומת לב וגם בגלל שאת אמא שלו, את אמורה לטפל בו והוא יודע את זה. אני מכירה הורים רבים שאומרים שכאשר התינוק שלהם נמצא עם מישהו אחר הוא מלאך, ואיך שהאמא מגיעה הוא מתחיל לבכות - הוא כאילו נזכר שהוא צריך משהו, והוא יודע שאמא היא הכתובת לבקשות האלה. אם הוא מבקש ממך, סימן שאת נותנת לו את מבוקשו והוא שב לבקש. אך אם הוא ממש נהיה דבק ולא מרפה ממך, את צריכה להתחיל לנתק אותו מהתלות הזו של הבקשה ובמקום זה להיות איתו במשחק או בשיחה - בצורה של תשומת לב אחרת מאשר המסכנות שהוא דורש. זה אומר גם לא להרים אותו על הידיים ובמקום זה לומר לו שהוא ילד בוגר ומקסים ולהציע לו לשחק איתך. אם את ממש לא יכולה לשחק איתו וחייבת לעשות משהו - תבקשי ממנו שיעזור לך. ואפילו אם זו לא ממש עזרה בשבילו זה המון. העיקר שירגיש שאת איתו ושהוא איתך. לאחר שיקבל את התשומת לב, הוא ילך ויחפש לבד מה לעשות. בהצלחה.
ערב טוב, אין ספק שמדובר על משהו באינטראקציה בינכם שמחזק את דפוס ההתנהגות הזה. לצערי,מכאן אני לא יכולה לדעת מה את כן או לא עושה או מה צריך לשנות. אני מציעה שתערכי מעין תצפיות שיתנו לך הרבה מידע - נסי לראות איך הסביבה (בכל פעם אדם אחד) מתקשרת איתו (גבולות,טון דיבור,מגע פיזי וכו'). אחרי שתצפי על כמה אנשים וכמה סיטואציות,נסי לבחון עם עצמך מה שונה בין איך ש x מתנהג אל הילד לבין איך שאת עם הילד. בנוסף,את כותבת שאת מציבה לו גבולות. אנשים קוראים לדברים מאוד שונים בשם הכולל - "גבולות". נסי לתאר כיצד את מציבה את הגבול. הביאי לכאן דוג' מפורטת של ארוע כזה ואנסה לעזור. בהצלחה, מור