"כי בא לי"

בני בן ה-4 וחצי (עד לפני שבועיים ילד יחיד) בעל גבולות גמישים נוהג לעשות מעשים טיפשיים שפוגעים בזולת או ברכוש, וכאשר אני שואלת אותו למה? הוא עונה לי "כי בא לי" דוגמאות: לקרוע חוברת עבודה של ילד מהגן, לזרוק חול על החלון, לשבור עפרון, לעשות חורים בקיר עם מפתח וכו'. תמיד הגבולות אצלנו היו דבר גמיש ובעיקר הוצבו על ידי, פחות על ידי בעלי אבל ההתנהגות הזאת החלה לפני 4 חודשים (ללא סיבה מיוחדת שנראית לעין מלבד ההריון שלי) בנוסף עלי לציין שהילדים בגן מאוד אוהבים אותו , ואיומים שלי בדבר העובדה שלא יהיו לו חברים אם הוא ימשיך כך לא משפיעים עליו. הוא נוהג להיות "ליצן החצר" זאת אומרת לעשות דברים רק כדי להצחיק את חבריו שיודעים כיצד להתגרות בו כמו: לבקש ממנו שיראה את הבולבול שלו, הוא משפיל את מכנסיו וכולם צוחקים (וגם הוא). בסה"כ הוא ילד מאוד חכם, שמחייך וצוחק הרבה ומקבל המון אהבה מהסביבה המשפחתית. כיצד עלי להגיב במצבים הללו? דלית

לילה טוב, את ענית לעצמך - גבולות. אין מנוס,צריך לעשות איזשהו שינוי קטן בנושא. גבולות "גמישים" הם לא לטובתו של אף ילד וככל שהם גדלים קשה יותר להתחיל להפוך אותם לפחות גמישים. בתור התחלה - אנא קראי את החלק הצבת גבולות ב"שאלות ותשובות" משמאל. בנוסף http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1234/xFT/1223/xFP/1244 מה שעוד חשוב הוא לבדוק מה היא עמדתכם (לא המוצהרת,מה שאתם אומרים לו. אלא מה באמת אתם חושבים) - האם זה "בסה"כ מעשה שובבות ?","נו טוב הוא ליצן כזה" וכו'. במידה שאלה המשפטים שחולפים לכם בראש,גם אם אתם לא אומרים את זה,הוא חש את זה ושואב מזה גיבוי אדיר להמשיך. בהצלחה, מור