למור

מור שלום, ראשית תודה על נכונותך הרבה לעזור. ועכשיו אפרט ואומר לך שאני זו שכתבתי לך גם בקשר לשעורי שחייה. רצית לדעת מי החמיא לך על רגישותך ותבונתך. אוקי ,אני.מרגישים שאכפת לך. אז ככה- בקשר לשעורי שחייה ספרתי לך שמתקיימים שעורי שחייה בבית הספר,ובתי מסרבת להשתתף בהם.היה לה מאד קשה לשתף אותי. ורק אחרי שהבטחתי לה שאף אחד לא ידע מזה,בקושי רב סיפרה לי שצחקו לה על זה שיש לה שיער בבית השחי וברגלים ולכן היא מאד מתביישת.היא גם באמת חושבת שזה לא יפה ולא אוהבת את השיער. בינתיים יש לה דלקת באוזן ונראה פסיכוסומטי על רקע הבריכה,כך שחצי קורס היא לא היתה בבית הספר. בקשר לחוג-אכן אין לה כיום קשרים חברתיים,ולא בגלל שהיא לא חברותית. נהפוך הוא. אך היא נמצאת בכיתה מאד בעייתית (גם על זה כתבתי לך פעם),היא ילדה מאד מוצלחת מהרבה בחינות, אך נפלה על כיתה בעייתית,ומאד לא מאושרת בכיתה.כיתה שנחשבת גבולית.זה מאד עצוב. אחרי יום בכיתה היא רוצה להיות בבית עם המשפחה. עלי להדגיש שבטיבעה היא מאד חברותית,וכשהיתה במסגרת אחרת הדברים נראו אחרת,אלא שהדברים התגללו כך שהיא כיום בכיתה בעייתית.לכן חשוב לי החוג.מה גם שיש לה כשרון לא רגיל.היא אגב מאד נהנית כשהיא בחוג.דווקא לבית הספר אין לי כלל בעייה שתחסיר. היא לא מפסידה .להיפך.מבחינה חברתית זה נורא.(כיתה עם אלימות מלוליית פיסית ואפילו מינית) מבחינת למודים היא יכולה לא לבוא חצי שנה ולהשלים במספר ימים את החומר. אך היא עם תחושת אחריות ומחויבות ומשתדלת דווקא להקפיד ללכת.לעומת זאת לחוג מאד חשוב לי שתלך. שאלתי עכשיו- איך להתייחס לעניין הבריכה.אמרתי לה שזה מאד יפה,שהיא מתפתחת מאד יפה,והבנות מקנאות.וילדים לפעמים אומרים סתם מתוך חוסר הבנה.אך היא באמת לא מרגישה נוח עם זה.והילדים בכיתה באמת בעייתים.הצעתי לה גם בגד ים עם חצי שרוול.היא לא רוצה,והיא מוטרדת מה יהייה בימים הקרובים של הבריכה.היא הרי צריכה להגיע לבית הספר. הייתי מאד רוצה לפתור את עניין הכיתה,אך זה לא פשוט כלל. זה מאד עצוב שהילד שלך כל כך לא מאושר בבית הספר. מדובר בילדה לכל הדעות מדהימה. חכמה,אינטלגנציה רגשית גבוהה במיוחד. יפה להפליא -ולא בגלל שהיא בתי. חשבנו על מעבר לכיתה המקבילה.אך היו הרבה מעברים בנסיבות שונות,וכל מעבר היום קשה.בזמנו בקשתי לכתוב לך למייל כי מאד לא הייתי רוצה שידעו במי מדובר. תודה מור אמא. אמא.

אמא יקרה בקר טוב, יש בהודעה שלך המון המון דברים אני אנסה לענות על כולם (במגבלות האינטרנט...) : 1. דברים טכנים - רצוי מאוד שכשפונים לגבי אותה הילדה או אותה המשפ' לכתוב לי שזו אותה הילדה מהסיבה הפשוטה שאז כבר יש לי יותר מידע על הילדה וגם קצת כיוון מה יכול להתאים לילדה,למשפ' וכו'. מכיוון שמדובר ביעוץ דרך אינטרנט ולא פנים מול פנים כל פיסת מידע חשובה כי אין לי שום הכרות אחרת איתכם. אין צורך לזכיר לי את כל השאלה הקודמת (אני בדר"כ זוכרת.כמו במקרה שלכן - את השאלה על הכיתה,השחיה וכו'. ואם לא,אני פשוט אקרא שוב את השאלה הקודמת...),פשוט להזכיר שכבר הייתם פה. לגבי המייל,כמו שכתבתי,כשאני עונה כאן עוד הורים יכולים להעזר בתשובות,כשאני כותבת למייל פרטי,רק את נעזרת. יש פלוסים ויש מינוסים בצורת יעוץ כזו זה אחד המינוסים.צר לי. 2. החוג - דווקא בגלל שהיא נמצאת בכיתה כמו שאת מתארת חשוב שתהיה לה אלטרנטיבה חברתית ותחומי עניין נוספים (ואפשר גם לשוחח איתה על כך),ואני חושבת שזה יהיה חכם להמשיך את החוג. 3. הבריכה - אני מאוד מאוד מבינה אותה שהיא לא רוצה ללכת ואני לא חושבת שהסברים מכל סוג שהוא יעזרו כאן. השאלה היא האם זה בלתי אפשרי להוריד את השיער מבית השחי והרגליים (בעזרת משחות או כל דבר אחר).אולי להתייעץ עם רופא האם מותר בגילה להשתמש במשחות האלה... במידה שזה בלתי אפשרי להוריד את השיער,יתכן שכדאי לשקול פניה שלך לביה"ס בבקשה לפטור אותה מהשתתפות (יתכן שאפשר דרך היועצת,על רקע אי הנוחות שהיא חשה בכיתה הזו). במידה שאת בוחרת לעשות זאת צריך להבהיר לילדה שזה דבר חד פעמי ולא בכל פעם תבואי לפטור אותה מחובות. אפשר גם לעשות מן הסכם שמכיוון שאת מבינה את הקושי שלה את נרתמת לעזרתה אך בשאר הדברים (חוג לדוג') היא תצטרך להשתתף ללא תלונות. אני חייבת להוסיף,שבעיני הפניה לביה"ס בבקשה לפטור אותה מהשיעורים היא המוצא האחרון. רצוי במקרה שלכן כן להגיע למצב שבו היא משתתפת בשיעורים. 4. כיתה - עד כמה שאני זוכרת,בשאלה שלך לגבי מעבר כיתה כתבת שהילדה עייפה משינויים ולמרות הקשיים היא מעוניינת להשאר בכיתה הזו. מכיוון שחצי מהשנה עברה ולדברייך הילדה מתפקדת בביה"ס,הולכת לשם ללא קושי,אני הייתי מכבדת את החלטתה ופועלת לפיה,דהיינו משאירה אותה שם.לגבי שנה הבאה אפשר שוב לשוחח עם הילדה בסוף השנה הזו,ולהחליט. הסעיף הזה מוביל אותי לדבר הבא (מעניין שחשבתי עליו בכמה מהשאלות שלך אך לא ידעתי שהן של אותו האדם ולכן העדפתי לא לכתוב את זה אחרי התרשמות משאלה בודדת. מכיוון שאני יודעת שבכל המקרים זה אותו אדם,אני כן אציין את זה.אני מקווה שתקבלי את זה כמו שנכתב - במטרה לעזור)... יש לי הרגשה שבקשר בינכן יש עוד משהו שלא הזכרת בשאלות שלך.התחושה שאני מקבלת היא צורך גדול לגונן על הילדה,לעטוף אותה וכו'.זה נורמלי שתרצי להגן עליה,היא הבת שלך אבל האם יתכן שזה כבר קצת מפריע לילדה ? האם יתכן שהיא משדרת שהיא רוצה קצת יותר עצמאות? סה"כ היא בתחילת גיל ההתבגרות ויתכן שדברים שמאוד התאימו לה לפני שנה שנתיים קצת פחות מתאימים לה היום. זה נהדר להגן,לעזור,לתמוך אבל נורא חשוב שדרך ההגנה והתמיכה יתאימו למי שאנחנו מגנים עליו. מנסיוני,הרבה פעמים הורים מגוננים על הילדים כך שהילדים מרגישים קצת מחנק ומרגישים שההורים עושים במקומם דברים שהם יכלו להתמודד איתם לבד. על מנת לעזור לילדה להאמין בכוחותיה,לבנות דימוי עצמי גבוה,לפתח עצמאות,להתנסות בקבלת החלטות וכו' חשוב להדריך אותה,להקשיב... אבל לא לעשות במקום. אני מקווה שעזרתי מור.